יקב צובה – מגדלים יין, לא רק מייצרים יינות / מאת יונתן לבני

אפלסיון יהודה הוא אזור היין הראשון בישראל שהוכר כאזור יין מוכר (Appellation). אחד היקבים מאזור יהודה, המייצר יינות ייחודיים וטעימים, מענבים שגדלים באזור, הוא יקב צובה. היקב שוכן בקיבוץ צובה ליד ירושלים, שהוא קיבוץ שיתופי לא מופרט, ולכן הקיבוץ הוא גם הבעלים של היקב.

פול דאב הוא היינן של היקב והוא גם איש הכרמים שלו משנת 2007. דאב הוא יליד דרום אפריקה, אוטודידקט, שעושה יין מאז היותו בן 16. דאב הוא הכורם, המגדל ובוצר הענבים, שלקח אותי לסיבוב בין הכרמים הגדלים על אדמת טרה רוסה בעיקר, ליד הקיבוץ. הוא הראה לי את הגפנים השונים, הן מבחינת אזור גידולם, או המרחק בין השורות. כאמור, הוא גם היינן, המכין את כל יינותיו של היקב. הוא גם הראה לי כרמים של יקב קסטל, הנמצא לא רחוק מיקב צובה, שענביו גדלים אף הם בכרמים של צובה.

אשתו של דאב, יפית, היא סמנכ”לית של תאגיד תיירות צובה וגם מנהלת את השיווק והמכירות של היקב. יינות צובה נמכרים בחנויות רבות, אך בעיקר באמצעות הזמנת היינות מהיקב עצמו. אם תרצו להגיע ליקב ולשתות את יינותיו, תוכלו לעשות זאת על ידי הזמנת מקום באמצעות Ontopo.

ליקב צובה יש 450 דונם של גפנים ליין, ששתיתי רבים מהם בטעימה. היקב מייצר כ-60 אלף בקבוקים בשנה. דאב הסביר לי לא אחת, כי כיינן הוא מקפיד לדייק בעבודות הסחיטה, שרובן הן free run – זרימה חופשית של המיץ, ללא סחיטה מרובה. לדבריו, “לכן זרעי הענבים המרים אינם חלק מיינותיי”. עוד הוא אומר: “אני מגדל יין ולא רק מייצר ייינות”.

היינות שטעמתי:

רוזה 2024 – הרוזה הראשון שהיקב ייצר היה בשנת 2020. הרוזה נעשה בכל שנה, מ-50% ענבי קברנה פרנק ו-50% מלבק, בתהליך free run, דהיינו ללא סחיטה וללא חבית. “חיכינו הרבה שנים לפני שהתחלנו לייצר רוזה, כי לא הייתי מוכן לעשות רוזה מהקזה (Bleeding) של זן אדום כמו מרלו, כפי שנעשה על ידי לא מעט יקבים”, כך מסביר דאב. התוצאה היא יין פירותי, רענן בטעמיו, עם חמיצות נעימה ועדינה ביותר. רוזה עם “אפטר טייסט”, סיומת, של קברנה פרנק, עם מעט טעם ירקרק. יין עם קלילות נעימה, עשבוני, עם טעמי תות ודובדבן.

110 שקל. אחד הרוזאים היקרים בשוק היינות, אך בהיותו מאוד ייחודי, אני ממליץ לקנותו, בעיקר לאוהבי יינות רוזה.

סמיון וסוביניון בלאן 2024 – יין לבן העשוי מחציתו מענבי סמיון ומחציתו מענבי סוביניון בלאן. היין יוצר מענבים שבאו מאותו כרם, שהתיישנו יחד שמונה חודשים – חלקם בחביות ישנות, וחלקם בחבית בשימוש שני, הכול על השמרים (sur lie), לאחר תהליך התסיסה. יין לבן קיצי ונעים לשתייה. אין בו כל מרירות, שיש לפעמים ביין מסוגו, הנותנת ליין עומק, אופי ואפשרות לישון. הוא מתאים בעיקר ליום חם כשהוא מצונן היטב.

98 שקל.

שרדונה 2023 – יין העשוי כולו מענבי שרדונה בלבד. יין שהתבגר במשך שמונה חודשים על השמרים, 80% בחביות חדשות ו-20% חביות בשימוש שני. שרדונה קלאסי, גם בריחו וגם בטעמו, ואין כלל ספק בזהותו. שתיתי אותו לראשונה כשרק יצא בשנת 2020, ועתה בשנית. אין ספק שהוא השתנה לטובה. טעמים לאוהבי זן שרדונה, שיזהו מיד את ריחות הזן ואת השרדונה הקלאסי בטעמו.

110 שקל

שרדונה טרסה 2024 – “טרסה” הוא השם שהיקב מעניק ליינות הדגל שלו. הגפנים מחלקה המניבה 600 ק”ג ענבים לדונם, מחלקה שונה מאלה ששמשו את הזן שרדונה 2023. הוא נבצר מגפנים בטרסת גפני שרדונה, שבועיים לפני השרדונה הרגיל, ובשל כך כנראה גם כן, טעמו שונה. היין התבגר משך 8 חודשים sur lie בחביות עץ חדשות. יש לו טעמי לימון איכותי, וגם הבוקה של היין נעים ביותר. בהחלט אחד מיינות השרדונה, הטובים ששתיתי בארץ, המזכיר לי יין שרדונה אמריקאי, שהוא שרדונה מצטיין ביותר.

150 שקל – לא זול ליין לבן, אבל בהחלט שרדונה איכותי.

פינו 2010 – אני חסיד של זן הפינו נואר, שמשום מה קשה לגדלו בארץ, שכן יש כנראה בארץ מזג אוויר ואדמה שאינם עושים לו טוב. “לא צריך לגדל פינו בארץ” – פול דאב מסביר לי. היין ששתינו בן 16 שנים. הוא עדיין חי ואינו יין מת – אבל כאמור לא טעים ולא אופייני לזן הנהדר, והאופייני כל כך לאזור בורגון בצרפת. הגפנים ממנו עשו את היין ביקב נעקרו, ואכן מעט מאד יקבים בארץ עדיין מייצרים יינות פינו נואר.

מצודה 2022 – יין אדום יבש, העשוי מ-80% ענבי קברנה סוביניון, 15% ענבי מרלו, ו-5% ענבי סירה, המגיעים, משורות בודדות בכרם, בטרסות ייחודיות של הכרמים. היין יושן 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי, כולן חביות חדשות. יין קטיפתי, בעל סיומת ארוכה, עם שפע טעמים של פירות אדומים בשלים, כמו דובדבנים כהים ושזיפים שחורים. יין מאד מאוזן, עם ריח מהנה ואף מקסים. ייחודי ונעים לשתייה.

140 שקל

סירה 2023 – יין שעשוי מ-100% ענבי סירה בלבד. “סירה ולא שיראז” דאב מדגיש, שכן יש שוני בין ענבי שיראז וסירה, למרות שהם אותו זן. ‘סירה’ יותר מאפיין את צרפת באזור עמק הרון או קו דה רוטי. ענבי ‘שיראז’ מאפיינים יותר את אוסטרליה וארה”ב וגם את דרום אמריקה. יין קליל האופייני לסירה של הרי יהודה. היין יושן במשך 18 חודשים, בחביות עץ אלון צרפתי. יין בצבע סגול כהה, עם בוקה נעים של דובדבנים ואוכמניות. התיבול של היין נעשה בחביות עץ קלוי, והוא מאד נעים לשתייה, עם סיומת נעימה וארוכה.

110 שקל

מרלו 2023 – יין עשוי מענבי מרלו בלבד, ללא שום תוספות. הוא שהה משך 14 חודשים בחביות שנתנו לו עומק, ללא מתיקות כלל. יין בעל גוף מלא, שיושן חלקו בחביות חדשות, וחלקו בחביות בשימוש שני. גם יין זה נעשב ב-Free run, ללא סחיטה של הענבים. אין ליין כל מתיקות בסיומת, המאפיינת הרבה יינות מרלו. יש לו לטעמי קצת מרירות שלא התחברתי אליה.

89 שקל

קברנה סוביניון 2023 – 100% ענבי קברנה סוביניון, ששהו 14 חודשים בחביות עץ אמריקאיות, חלקן חדשות, וחלקן בשימוש שני. האלון האמריקאי אכן נותן לקברנה סוביניון, טעם שונה מאשר מחביות צרפתיות. בוקה וטעם מאד אופייני לקברנה סוביניון איכותי, ללא כל מרירות וסיומת ארוכה מאד. יין מאוזן ונעים ביותר לשתייה, בעיקר לאוהבי קברנה סוביניון, שהוא זן מאד פופולרי בעיקר בחודשי החורף. מומלץ.

89 שקל

טרסה 2020 – מהדורה מוגבלת, שאינה נעשית על ידי היקב בכל שנה. יין המורכב מ-80% קברנה סוביניון ו-20% סירה, ששהו משך 18 חודשים בחביות חדשות ואיכותיות. יין עתיר בטאנינים שהם מגיעים מתרכובת של הקליפות והגרעינים. יין הטרסה – מרפסת בלע”ז – הוא מענבים מחלקות מיוחדות של היקב, והן יצור ייחודי של דאב. אכן חוויה מיוחדת בשתייה, המלטפת את הפה ומרגישה איכותית ביותר. רק 2000 בקבוקים יוצרו ממנו שאפו!

239 שקל. יקר ביותר.

סלע אדום 2024 – אחת מהפתעות הטעימה. אחרי ששתינו את היין היקר ביותר, המיוצר ביקב, עברנו ליין הזול ביותר. יין העשוי מ- 85% ענבי קברנה סוביניון ו-15% מסחיטה של ענבי מרלו וסירה. משהו חוויתי של יין שלא שהה כלל בחביות עץ, עם טעם עדין ביותר. כאמור רק חביות איכסון של יום אחד, שבו היין שהה לפני בקבוקו, והוסיף אולי את עדינות טעמו. יין פשוט וקל, שהזכיר לי יינות ששותים במסעדות באזור קיאנטי שבאיטליה, כשאוכלים ארוחה, במסעדה פשוטה וטעימה. יין ליום יום. מומלץ.

60 שקל. מציאה.

---

יקב צובה, קיבוץ צובה, הרי יהודה

טל. 02-5347678