יצוא יין ישראלי לארה”ב לנוכח רפורמת המכסים של טראמפ / מאת ארנון אפרתי

בשבוע שעבר פרסמנו סקירה נרחבת על ההשפעות ממדיניות המכסים החדשה שהנהיג נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על ענף המזון בישראל. בכוונתנו לסקר בתקופה הקרובה בצורה מעמיקה את ההשפעות הללו על ענפי המזון השונים והפעם נתחיל עם ההשפעה הצפויה על יצוא היין לארצות הברית.

ארה”ב היא שוק היצוא הגדול והמשמעותי ביותר של יינות ישראלים, המהווה את החלק הארי מכלל יצוא היין של המדינה. קשר סחר זה בנוי על מספר גורמים מרכזיים.

הרכב היצוא

יצוא היין הישראלי לארה”ב מורכב בעיקר מיינות כשרים. בעוד שהמונח “כשר” אולי קושר באופן היסטורי לאיכות נמוכה יותר, תעשיית היין הישראלית המודרנית עברה מהפכה מאז שנות ה-80. כיום, רבים מהיינות הנחשבים ביותר בישראל, כולל אלו מאזורים בולטים כמו רמת הגולן והגליל, מקבלים כשרות. מיקוד זה מאפשר ליקבים ישראלים לתת מענה לשוק נישה ספציפי ונאמן בארה”ב, וכן לפנות לקהל רחב יותר המתעניין ביינות בוטיק איכותיים.

הסיבות העיקריות לייצוא

הסיבות העיקריות להצלחת היין הישראלי בשוק האמריקאי כוללות:

• מורשת עתיקה ומודרנית: לישראל היסטוריה ארוכה של ייצור יין, שראשיתה אלפי שנים. מורשת “העולם העתיק” הזו, בשילוב עם טכניקות גידול גפנים ויינות מודרניים שאומצו מאזורי “עולם חדש” כמו קליפורניה ואוסטרליה, מעניקים ליינות הישראלים סיפור ייחודי וזהות מושכת.
• חדשנות טכנולוגית: המוניטין של ישראל כ”סטארט-אפ ניישן” משתרע על החקלאות והיין שלה. טכנולוגיה מתקדמת משמשת להתגברות על אתגרים שמציב האקלים החם, ומאפשרת גידול של זני ענבים בינלאומיים וייצור יינות איכותיים עם חומציות מאוזנת.
• פנייה לשוק הנישה: הקשר החזק בין יין לחיי דת יהודיים יצר ביקוש עקבי ומשמעותי ליינות כשרים בארה”ב. הדבר מספק בסיס יצוא יציב ובסיס לצמיחה מעבר לשוק הכשרות המסורתי.
• דגש על בוטיק ואיכות: עלייתם של יקבי הבוטיק וההתמקדות בייצור יינות פרימיום ועטורי פרסים העלו את תפיסת היין הישראלי בעולם.

השפעתה של מדיניות המכס החדשה

הממשל יישם מדיניות מכס חדשה שיש לה השפעה משמעותית על הסחר העולמי, לרבות תעשיית היין. הליבה של מדיניות חדשה זו היא הטלת מכסים על יבוא ממגוון רחב של מדינות, במטרה להפחית את הגירעון הסחר של ארה”ב.

• עליות תעריפים: המדיניות החדשה הכניסו מכסים גבוהים יותר, עם שיעור בסיס על סחורות ממדינות רבות. בעוד שהתעריפים המדויקים יכולים להשתנות, הם מייצגים עלייה משמעותית בעלות ייבוא סחורות זרות לארה”ב.
• השפעה כלכלית: תעריפים אלה נועדו להיות משולמים על ידי יבואנים וצרכנים בארה”ב, מה שמוביל למחירים גבוהים יותר עבור מוצרים מיובאים. עבור תעשיית היין, זה יכול להפוך יינות זרים לפחות תחרותיים בהשוואה לחלופות מקומיות.
• שיבושים במסחר: התעריפים יוצרים אי ודאות בשוק ואתגרים לוגיסטיים. הם יכולים לשבש שרשראות אספקה ולאלץ יבואנים ומפיצים לשקול מחדש את אסטרטגיות המקור שלהם.

בחינה כמותית של היקף הפגיעה

קשה לתת הערכה כמותית מדויקת וחד-משמעית לגבי ההשפעה של העלאת המכסים על ייצוא היין הישראלי לארה”ב. הסיבה לכך היא שהיקף ההשפעה תלוי במספר גורמים משתנים:

1. שיעור המכס הספציפי: על פי הדיווחים האחרונים, ארה”ב הטילה מכס בשיעור של 15% על יבוא מישראל, כחלק ממדיניות גורפת. עם זאת, שיעור זה עשוי להשתנות בעתיד. ככל שהמכס גבוה יותר, כך ההשפעה צפויה להיות משמעותית יותר. מחקרים על תעשיות אחרות מראים שעלייה במכסים גורמת לירידה משמעותית בייצוא, כאשר לעיתים קרובות שיעור הירידה גבוה יותר משיעור המכס עצמו.
2. גמישות הביקוש ליין ישראלי: יין ישראלי, ובמיוחד יין כשר, נהנה מביקוש נישתי וספציפי. לצרכנים מסוימים, יין כשר ישראלי הוא מוצר ייחודי שאין לו תחליף קל. במקרה כזה, גם עלייה במחיר כתוצאה מהמכס עשויה שלא להוריד את הביקוש במידה רבה. לעומת זאת, צרכנים שרואים ביין ישראלי עוד יין בוטיק איכותי, עשויים לעבור בקלות ליינות ממדינות אחרות שאין עליהן מכס, מה שיגרום לירידה חדה יותר בביקוש.
3. התגובה של היצואנים והיבואנים: היצואנים והיבואנים אינם פאסיביים. הם יכולים לספוג חלק מהעלות של המכס במקום לגלגל את כולה על הצרכן. המשמעות היא שהמחיר לצרכן לא בהכרח יעלה במלוא 15%, אלא פחות. עם זאת, ספיגת עלויות כאלו עלולה לפגוע ברווחיות של היצרנים הישראלים והיבואנים האמריקאים. ייתכן גם שחלק מהיקף הייצור יועתק למקומות אחרים כדי לעקוף את המכס.
4. השוואה לענפים אחרים: למרות הקושי לתת מספר מדויק עבור יין, ניתן ללמוד מההשפעה על ענפים אחרים. הערכות כלליות מדברות על כך שהמכסים החדשים על יבוא ישראלי צפויים לפגוע בייצוא הישראלי לארה”ב בסכום של 2 עד 4 מיליארד דולר בשנה. יצוא היין מהווה רק חלק קטן מסך הייצוא הישראלי (כ-36.4 מיליון דולר בשנת 2023). אם נניח שהפגיעה ביין תהיה בשיעור דומה לפגיעה הכללית בייצוא, ניתן לצפות לירידה של עשרות אחוזים, אך כאמור הדבר תלוי מאוד בגמישות הביקוש והאופי הנישתי של המוצר.

תגובת ישראל למדיניות החדשה

לישראל יש בסיס חזק ליחסי הסחר שלה עם ארה”ב עקב הסכם הסחר החופשי של ארה”ב-ישראל (FTA) משנת 1985 ה-FTA סיפק באופן היסטורי גישה פטורה ממכס עבור הרוב המכריע של הסחורות, כולל מוצרים חקלאיים כמו יין. כדי לנטרל את ההשפעה של מדיניות המכס החדשה, ישראל יכולה למנף את המסגרת הקיימת הזו ולנקוט בצעדים נוספים.

אסטרטגיות פוטנציאליות עבור ישראל להילחם במדיניות המכס החדשה כוללות:

• חיזוק ה-FTA: ישראל יכולה לנהל משא ומתן דיפלומטי וסחר כדי להבטיח כי תנאי ה-FTA הקיים יכובדו, ואם אפשר, יורחב. הפעולות האחרונות של ישראל לביטול כל המכס על מוצרי ארה”ב מוכיחות מחויבות להרחבת הסכם הסחר ולחיזוק הקשרים הבילטרליים, מהלך שעשוי לעודד הדדיות.
• הדגשת ייחודיות המוצר: יקבים ישראלים יכולים להדגיש את האיכויות הייחודיות של היינות שלהם – לרבות ההיסטוריה העתיקה שלהם, טכניקות ייצור יין חדשניות והשטח הספציפי של אזוריהם – כדי להצדיק את נקודות המחיר המובחרות שלהם, אפילו עם העלות הנוספת של התעריפים. אסטרטגיה זו מתמקדת בבניית נאמנות למותג ונכונות הצרכנים לשלם עבור מוצר ייחודי.
• גיוון בשווקים: בעוד ארה”ב היא השוק העיקרי, יקבים ישראלים יכולים להמשיך להתפתח ולהרחיב את נוכחותם במדינות אחרות, כמו צרפת, קנדה ובלגיה. גיוון בשוקי היצוא יכול להפחית את התלות במדינה אחת ולמתן את ההשפעה של שינויים במדיניות הסחר בכל אזור אחד.
• שיתוף פעולה בתעשייה: תעשיית היין הישראלית יכולה לעבוד יחד כדי לעודד פטורים או שיקולים מיוחדים במסגרת מדיניות התעריפים החדשה. על ידי הצגת חזית מאוחדת, התעשייה יכולה לתמוך ביעילות רבה יותר למען האינטרסים שלה הן מול ממשלות ישראל והן מול ממשלות ארה”ב.

---

הכותב הוא מהנדס ויזם הייטק. נעזר בכתיבת הרשימה בבינה מלאכותית