ייצוגית נגד שופרסל בטענה לפרקטיקה צרכנית מטעה לגבי מחירו של “מארז חיסכון”

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה לבית המשפט המחוזי בת”א כנגד שופרסל בטענה לפרקטיקה צרכנית מטעה. בבקשה נאמר כי שופרסל משווקת מוצרים לציבור במסגרת פלטפורמת המכירה המקוונת “שופרסל אונליין”, תחת הכיתוב “מארז חיסכון”, אף שבפועל בדיקה של המחיר ליחידת מידה מלמדת כי ברבים מן המקרים לא זו בלבד שאין מדובר בחיסכון, אלא שמארזי ה”חיסכון” יקרים יותר מן החלופות הרלוונטיות להם.

במילים אחרות נאמר בבקשה שהוגשה על ידי מלי לופו, שופרסל עושה שימוש במונח “חיסכון” שהינו בעל משמעות צרכנית ברורה, מונח אשר יוצר אצל הצרכן הסביר מצג של יתרון כלכלי. ואולם נתוני המחיר שנבדקו מלמדים כי המצג אינו מתממש בפועל, כאשר הוא אף הפוך מן האמת.

בבקשה נטען כי אין מדובר במקרה נקודתי או בחריגה רגעית, וכי מן הנתונים שנבדקו עולה דפוס עקבי ומתמשך, לאורך מאות ימים, שלפיו המוצרים נמכרו במחיר גבוה יותר ליחידת מידה לעומת מוצרים מקבילים, ולעיתים אף לעומת מוצרים בתכולות נמוכות יותר שנמכרו במבצע.

התנהלות זו, נאמר בבקשה, פוגעת בליבת שיקול הדעת הצרכני, וכי הכיתוב “מארז חיסכון” אינו כיתוב תיאורי ניטרלי, והמדובר במסר שיווקי מהותי אשר נועד להשפיע על החלטת הצרכן איזה מוצר לבחור, וכאשר מסר זה אינו נכון המדובר בהטעיה צרכנית מובהקת.

המבקשת מציינת כי נקודת מוצא עיקרית שבבסיס חוק הגנת הצרכן היא כי בין הצרכן לעוסק קיימים פערי כוחות, וכי לצורך קיומם של יחסים הוגנים בין עוסק לצרכן נדרשת שקיפות וכן נדרשות הגנות נוספות מעבר לאלו הקבועות בחקיקה הכללית.

כמו כן, הוראותיו של חוק הגנת הצרכן מחייבות גילוי מחד גיסא, ואוסרות הטעיה והשפעה לא הוגנת מאידך גיסא. הוראות אלו נועדו להבטיח כי צרכן יוכל לקבל את מלוא המידע טרם קבלת החלטה באשר לרכישת הטובין או לקבלת השירות, וכי התנהלותו של העוסק מולו לא תהא כזו המנצלת את פערי הכוחות הטבעיים לרעתו של הצרכן, והכול במטרה להבטיח כי עסקאות צרכניות יתבצעו על בסיס יחסים הוגנים, ומתוך יכולתו של הצרכן לקבל החלטה מושכלת וחופשית האם לבצע את העסקה.

תגובת שופרסל: “שופרסל פועלת לפי כל דין. התביעה טרם התקבלה. לאחר קבלתה, נלמד אותה ונתייחס אליה בהתאם”.