דדי זהר, האיש שהפך את היין למקום מפגש, מארח את יקב מוניץ / מאת יונתן לבני

יש אנשי יין שמחפשים את הבקבוק המושלם, אחרים את הציון הגבוה ביותר ויש מי שמתעניין בעיקר בסיפור שמאחורי היין. דדי זהר שייך בבירור לסוג השלישי. מבחינתו, יין איננו רק משקה אלא דרך לחבר בין אנשים, מקומות, זיכרונות ותרבות.

הקשר שלו לעולם היין התחיל הרבה לפני שהיין הפך לעיסוק מרכזי בחייו. זהר נולד וגדל באילת. הוריו הפעילו בעיר את מסעדת “קזבלן”. במובן הזה, השולחן, המטבח והאירוח, היו עבורו כמעט שפת אם. לאחר שירותו הצבאי למד מלונאות במכללת רופין, והשתלב בתחום. את העניין ביין, החל בהדרגה להפוך מתחביב לידיעה מקצועית. הוא למד אצל ברי ססלוב, שהיה בעל יקב על שמו, ואשר עזב את הארץ ועבר לדרום אפריקה. דדי הכיר ייננים, והתנסה בייצור יין עם חברים.

לאחרונה הוא ייצר יין נהדר הנקרא Duck Reserve – יין פטי ורדו המוקדש לבנו גיא, לוחם בגבעתי – שהוא כמו היין, עוצמתי, מרוכז, עמוק וכפי שהוא אומר: ” כשהיין נפתח – הוא חושף לב רחב, ורצון לחלוק ולעזור – יין מצויין עם לב”. זהר לא בחר במסלול הקלאסי של יינן או מבקר יין. הוא מצא את מקומו באזור שביניהם, כאדם שיודע לקחת יין טוב ולהביא אותו אל האנשים. במהלך השנים הפך זהר למפיק וליזם של אירועי יין ברחבי הארץ. הוא היה מעורב בשורה ארוכה של ירידים ופסטיבלים, ובהם אירועים בקיסריה, ביפו, בחיפה ובשילה הקדומה. מה שבולט באירועים שהוא עורך, ניכרת בהם תפיסה ברורה: לא רק היקבים הגדולים והמוכרים ראויים לבמה. דווקא יקבי בוטיק, יצרנים קטנים וייננים שמתקשים להציג את יינותיהם.

המשך טבעי לפעילות הזאת הוא “רזי הכרם”, שהקים בבית חירות שבעמק חפר. זה איננו רק מקום שבו אפשר לקנות בקבוקי יין. הרעיון רחב בהרבה: ליצור בית, שבו יין הוא נקודת המוצא לשיחה. מתקיימות בו טעימות, הרצאות, מפגשים עם ייננים וערבים המוקדשים לזנים, ליקבים ולנושאים שונים מתוך עולם התרבות והקולינריה. יש במיזם הזה משהו שמספר לא מעט גם על זהר עצמו. הוא אינו מתייחס ליין כאל מוצר שצריך פשוט להניח על מדף. בקבוק מקבל משמעות כאשר מספרים מי עשה אותו, היכן גדלו הענבים, מדוע נבחר זן מסוים, ומה הסיפור האנושי שמסתתר מאחוריו. ב”רזי הכרם” הוא למעשה מבקש לבנות קהילה. מקום שאפשר להגיע אליו לאו דווקא כדי “ללמוד יין” באופן פורמלי, אלא כדי לשבת, לטעום, לשאול, להתווכח ולהכיר אנשים.

אני משתתף בלא מעט אירועים אצלו, ולאחרונה השתתפתי באירוע של יקב מוניץ, יקב משפחתי שהוקם על ידי איתי מוניץ, הנמצא בכפר ידידיה שבעמק חפר. דמות מרכזית בעבודה ביקב היא זו של אחיו, ד”ר ישראל מוניץ, מומחה למדעי הצמח וגידול גפן ליין. באירוע גם טעמנו אוכל מצוין שאיתי מכין גם ביקב. מנות בשר טובות כאלה כפי שהוא מכין לא אכלתי כבר שנים. ממש יוצאות דופן. לשני בעלי היקב, דדי וישראל, יש שש בנות והיינות נקראים על שם הבנות. דבר שלא הבנתי עד האירוע הוא שהשמות של היינות נשארים על שם הבנות – אך לא בכל שנה אותם ענבים נמצאים ביין הקרוי בשם בת זו או אחרת. שם היין נשאר אבל מה שמרכיב אותו אינו תמיד זהה בכל שנה. קצת מבלבל.

היינות ששתינו:

אלה פרנץ’ קולומבר 2025 – יין לבן המיוצר מענבי פרנץ’ קולומבר, שהגיעו ממזכרת בתיה. זן הענבים הזה מקורו בדרום מערב צרפת, והיינות שעושים מהזן הם בדרך כלל רעננים וחומציים. ליין הוספו כ-7% ענבי שנין בלאן, שלא חייבים לציין על הבקבוק. התוספת של הזן עידנה את היין שהיה נעים לשתייה. מוניץ קורא לו easy going והוא צודק. יין קליל ונעים לשתיה בערב חג או ביום יום. יין נחמד ועדין. מומלץ ביותר.

100 שקל

ויוניה 2025 – יין שטרם ניתן לו שם – או כפי שבכל יינות היקב היוצאים לשוק, טרם הוצמד לו שם של אחד מילדי הייננים. היין שייך לסדרת יינות שנוסו על ידי הייננים מענבים המגיעים מקיבוץ שומריה. זן הויונייה הוא זן ענבים לבן, שמקורו בעמק הרון בצרפת ומזוהה עם יינות Condrieu. ליין חמיצות נעימה וממש לא מודגשת. יין קליל, ארומטי עם מתיקות עדינה בסיומת. הוא מאוד מומלץ לכשייצא לשוק.

טליה רוזה 2025 – יין שיוצר מ-2/3 ענבי קריניאן, 1/3 ענבי סירה מענבים ממזכרת בתיה. הוספו ליין גם 10% ענבי ויונייה לתיקון החומציות שלו. גוף קל עם ארומות מעט פרחוניות. יין נעים לשתייה לאוהבי רוזה עדין.

90 שקל

ערבה 2024 – יין שהורכב מ- 50% קברנה סוביניון, 20% פטי ורדו, ומעט קברנה פרנק, פטיט סירה וקצת מרלו. לא משהו קבוע ומקובל בעולם היין, אלא בטעם הייננים המכירים את טעמי הענבים השונים והשפעתם על תוצאת היין שיצא מערבובם. היין שהה בחביות עץ לא חדשות כשנה, שכן היננים סבורים שההשפעה של חבית ישנה טובה יותר. יין מאוד עדין ולא כבד כלל, עם טעם טוב ביותר, וכבר יש לו סיומת מורכבת. אני סבור שרצוי עוד להשהות את שתייתו לעוד זמן מה, כי אז הוא ישתפר עוד יותר ויהיה לטעמי.

130 שקל

תמרה 2024 – “יין ים תיכוני” ככל שיש דבר כזה. הוא הופק מ-36% ענבי פטיט סירה ו-24% ארגמן, שהוא ממש ענב ישראלי, 20% קריניאן ו-20% סירה, ממזכרת בתיה ושומריה. בציר ידני, והתיישנות משך 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. מרגישים טעמים של עשבי תיבול. אני סבור שהיין גם הוא זקוק לעוד התיישנות אפילו בבקבוק בטרם שתייתו.

130 שקל

אביהו 2024 – יין שנקרא בשם זה על שמו של אבי המשפחה, אברהם מוניץ, המתואר על ידי בניו הייננים כאיש צנוע, קצין צבא מעוטר, מדען וחוקר ומסור למשפחתו. יין העשוי מ-93% קברנה פרנק ו- 7% מרלו, מענבים המגיעים מגוש עציון והרי יהודה. התיישנות של 12 חודשים בחביות אלון צרפתיות. טעמי פרי מתובל. מעט מתיקות בסוף השתייה.

140 שקל

פטי ורדו 2024 – יין שטרם שוחרר באופן רשמי לשוק מזן פטי ורדו זני טהור, מבציר 2024 באזור שילה. הזן משתלב ביינות אחרים של היקב ואילו כאן הוא מככב. יוצר ממנו יין בחבית אחת. יין נהדר ממש. יין מורכב ומצויין בטעמיו המורכבים. יש בו אפילו מתיקות עדינה מצוינת, למרות שאינו יין מתוק כמובן. נחכה לו. הוא יימכר במחיר 130 שקל.

שקמה 2020 – היין הטוב ביותר של יקב מוניץ, ששתינו באותו ערב. יין שמורכב מ- 50% מרלו, ו-50% קברנה פרנק, מכרם בן זמרה הידוע. אלכוהול גבוה של 14%. המרלו מורגש ביותר בטעם. הקברנה פרנק קצת מרגיע את טעמו של היין. היין זכה במדלית זהב, בתחרות אשכול הזהב בשנת 2022. לטעמי המעניין ביין הוא העובדה שכאשר שתיתי את היין לפני מספר שנים, הוא לא היה לי טוב. הוא נזקק כנראה לכמה שנות מנוחה כדי להגיע לשיאו מבחינתי. כששתיתי אותו בערב הטעימה אצל דדי זהר, הוא היה הטוב ביותר מכל היינות ששתינו. קשה להשיגו היום, לצערי. תנסו!

130 שקל

---

“רזי הכרם” של דדי זהר, בית חרות ליד כפר ויתקין ובית ינאי

טלפון 054-9455577

יקב מוניץ, כפר ידידיה – טלפון 054-8159930