אסטרטגיית יציאה או אסטרטגיית הכלה / מאת אברהם מורדוך

אנחנו לא הולכים לצאת מהמצב הנוכחי. אנחנו הולכים לחיות במצב הנוכחי ולהכיל אותו ועלינו לוודא שהארגונים שלנו ירוויחו וישגשגו למרות המשבר. ברגע שתפרוץ המציאות החדשה לעולמנו העסקי, זה יהיה מאוחר מדי כדי לבחון מה אנחנו צריכים לשנות

עסקי המעדנות יעברו שינוי. משלוחי וולט בתל אביב. צילום: יח"צ
אברהם מורדוך
אברהם מורדוך

צמד המילים “אסטרטגיית יציאה” הפך להיות הכי פופולרי בימים האחרונים. כשעלה בדעתי לכתוב את המאמר הזה היו 18,500 מופעים ב-Google. כשהעברתי אותו לפרסום יש כבר 34,800 מופעים. מעניין כמה מופעים יהיו כשתקראו את המאמר הזה. אני די בטוח שהרבה יותר. בטלוויזיה, ברדיו, באין סוף פוסטים ובעיתונות המקצועית יותר ומקצועית פחות מדברים יותר ויותר על אסטרטגיית יציאה.

אם מישהו היה ערב לנו שמשבר הקורונה הוא באמת משהו שנכנס לחיינו באופן די פתאומי, ובאותו אופן גם ייצא מחיינו, אז השאלה הייתה, ככל הנראה, איך אנחנו בונים נכון את מהלכי היציאה כדי להבטיח מהצד האחד בריאות מרבית לציבור ומהצד השני כלכלה ברמה המדינתית, שמתייצבת חזרה על עקומת הגידול כפי התרגלנו לה בעבר.

אבל איפה הבעיה? כל אחד המחשיב את עצמו כמומחה למחלות נגיפיות טוען שהקורונה לא הולכת להיעלם מחיינו, היא רק תהיה, אם בשל חיסון ו/או תרופה שיפותחו או עקב חיסון העדר, בעצימות יותר נמוכה והיציאה לא תהיה בבת אחת אלא באיזה אופן הדרגתי ואטי מאוד. לכן היום עדיין מאוד מוקדם לדבר על יציאה ולכן על אסטרטגיית יציאה.

כל מה שכתבתי עד עכשיו הוא ברמה הגלובלית וברמת המדינה. אני רוצה להדגיש כמה דברים ברמה שנוגעת כמעט לכל אחד מקוראי הכתבה – ברמה המקצועית, העסקית והאישית. בשלב זה אני מניח הנחה אחת חשובה ביותר: אף אחד לא יודע אם אנחנו עכשיו בתחילת המגיפה, בשיאה או לקראת יציאה ממנה. אם אנחנו מנהלים בחברות ובארגונים ואנחנו חפצי הצלחה, אז אנו מחויבים לבחון את האסטרטגיה העכשווית של הארגון שאותו אנו מנהלים, שיכול להיות מפעל תעשייתי, חברת הזנק צעירה, חברה הנותנת שירותים, או חנות, סוכנות ביטוח וכל סוג עסק. בבחינה זו של האסטרטגיה עלינו לראות את ההתאמה שלה לתרחישים אפשריים שיהיו כאשר המדינה תתחיל לרופף את הבידודים והסגרים. קחו בחשבון – כשזה יקרה אתם נכנסים למציאות שתהיה שונה במידה רבה מהמציאות שהייתה רק לפני כחודשיים, כשמשבר הקורונה פרץ.

אם אתם יושבים עכשיו וממתינים לראות איך יתפתחו העניינים ומה באמת יהיו המאפיינים העיקריים של המציאות החדשה שבוודאי תגיע, אז איחרתם את המועד. ברגע שתפרוץ המציאות החדשה לעולמנו העסקי, זה יהיה מאוחר מדי כדי לבחון מה אנחנו צריכים לשנות כדי שאסטרטגית נהיה מותאמים לאופן ולצורה של הביקוש החדש, למציאות החדשה. אז נצטרך לעשות החלטות פזיזות שבהסתברות גבוהה תהיינה מוטעות.

רק לשם הדוגמה, רבים מאתנו עובדים היום מהבית. לא משנה לצורך דוגמה זו אם אנחנו עצמאים או שכירים. עבודה מהבית מאפשרת לחברות להמשיך ולתפקד ומאפשרת לנו לשמור על זרם הכנסות סביר, נניח ברמה שהיינו מורגלים אליה. האם העבודה מהבית היא יעילה כמו עבודה מהמשרד? אולי אצל חלקנו יותר, אבל נראה לי שאצל רובנו היא פחות יעילה. בנוסף, עבודה מהבית לא מתאימה לכל אחד, כי היא דורשת משמעת עצמית חזקה ויכולת להתעלם מהפרעות שונות שקיימות בבית ולא קיימות במשרד, כמו למשל הצורך של הילדים לתשומת לב.

כדאי לחשוב כבר היום אם זו צורת העבודה הטובה והמתאימה לנו, אם כארגונים ואם כפרטים, וכיצד אנחנו יכולים להגביר את היעילות של עבודה זו ואת אמצעי הבקרה השונים, כך כששוק העבודה יחזור להתנהלות בהיקף הקודם, נוכל להמשיך ולעבוד מהבית אבל ביעילות רבה יותר, ובאופן שהארגון יוכל להפיק תועלות רבות יותר ובבטחה רבה שהעובד אמנם נותן תמורה מלאה לשכר שהוא מקבל.

דוגמה אחרת היא מערכת ההשכלה האקדמאית. בהבזק של רגע כל המערכת הזו עברה ללמידה מרחוק. זה קרה באופן די מפתיע, חד ומיידי. יש בזה המון נוחות גם למרצים וגם לסטודנטים, שלא צריכים לבזבז שעות ודלק בנסיעות ובחיפושי חניה. אם אתם חושבים שהמערכת הזו תוכל לחזור למצב הרגיל של למידה בכיתות, אז אתם טועים. הסטודנטים מתרגלים היום ללמוד אפילו מתוך חדרי השינה שלהם ולדעתי הם יסרבו, בתחומים לא מעטים, לחזור לכיתות. עם זה, עוד היום המערכת הזו חייבת וצריכה לשפר את הנקודות הבעייתיות שקיימות בלמידה מרחוק. לי, כמרצה באקדמיה, מאוד חסרה היכולת לראות את הכיתה ואת שפת הגוף של הסטודנטים, לראות אם הם מנומנמים, משועממים ומי מתוכם ממש משתתף בשיעור ומי נותן לשיעור לעבור על ידו. מה יקרה במעבדות, שהן מרכיב חיוני במקצועות הנדסיים, במדעי הטבע וברפואה? איך יתנהלו הבחינות מרחוק? מה יקרה לקטע החברתי והלמידה המשותפת? יש המון אי ודאות. לכן המוסדות האקדמאיים חייבים לבחון כבר היום את האפשרות שמצב הקורונה יימשך ברמה זו או אחרת וכיצד גורמים לכך שאיכות הלמידה תשתפר ואיכות הסטודנטים הבוגרים תהיה גבוהה יותר.

איך המוסדות האקדמאיים יכולים להכיל את הקורונה באופן שיאפשר למערכת כולה לטפס שלב אחד נוסף במסע לשיפור מתמיד?

ראו מה קורה בשוק המסעדות. חלק משמעותי של השוק שבר בבת אחת ממצב של אירוח סועדים למצב של משלוחים ו-Take Away. זרוע המטוטלת עברה מצד אחד, בבת אחת, לצד האחר. שוק המסעדנות התארגן בהתאם. האם הזרוע תחזור להיות היכן שהיא הייתה ביום שהמשבר פרץ – מסופקני. כיצד בעלי המסעדות צריכים להמציא את עצמם מחדש כדי למצב את עצמם נכון כשהחיים העסקיים יחזרו לרמת פעילות גבוהה יותר? האם הסועדים יהיו מוכנים להמשיך ולפקוד את המסעדות בצפיפות שהייתה עד שהמשבר פרץ? חשבו על האסטרטגיה שלכם היום – כיצד תוכלו להכיל באופן המתאים ביותר את המצב החדש ולהכין את עצמכם לקורונה בעמימות מעט נמוכה יותר.

אלו הן רק כמה דוגמאות לשינויים שחייבים להתחולל היום ברמה האסטרטגית, כדי להכיל את מצב הקורונה שככל הנראה יהיה איתנו עוד זמן ארוך. לפיכך, המושג הנכון שעלינו להשתמש בו היום, ורצוי שעה אחת קודם, היא מהי אסטרטגית ההכלה שלנו? אנחנו לא הולכים לצאת מהמצב הנוכחי. אנחנו הולכים לחיות במצב הנוכחי ולהכיל אותו ועלינו לוודא שהארגונים שלנו ירוויחו וישגשגו למרות המשבר. המשבר הזה הוא ההזדמנות שלנו לבחון מה הם השינויים שעלינו להתחיל ולבצע כבר עכשיו, כדי שנהיה מוכנים היטב למצב משברי מתמשך ושנשיג יתרון שיווקי משמעותי על פני המתחרים שלנו.

מבחינה מסוימת, עלינו להודות שמשבר הקורונה קורה – הוא מכריח אותנו לחשוב על האסטרטגיה שלנו ולהתאים אותה לדינמיות של המציאות.


הכותב הינו מומחה בעל הכרה בינלאומית בתורת האילוצים

1 Comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*