עובדים בתעשיית המזון חשופים לסיכוני חיים בשל סביבת העבודה / מאת ישראל גלעד

גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים גורמים למותם של 840 אלף עובדים מדי שנה, כך על פי מחקר של The International Labour Organization (ILO). למרות שעובדי תעשיית המזון והמסעדות בישראל חשופים באופן יומיומי לסיכונים משמעותיים, ההכרה המערכתית והכלים לניהולם עדיין לא חלחלו אל רצפת המסעדות

צילום: ויקימדיה
צילום: ויקימדיה
מאת ישראל גלעד

מחקר של The International Labour Organization (ILO) מצא כי 840 אלף אנשים מתים מדי שנה בשל גורמי סיכון “פסיכו סוציאליים” התורמים למחלות לב וכלי דם והפרעות נפשיות. סביבת העבודה הפסיכו סוציאלית כוללת עיצוב משרות, ניהול עבודה, מדיניות והפרקטיקות שמסדירות את העבודה.

בתחום המזון והמסעדנות מצטרפים לסביבת העבודה גם שעות עבודה ארוכות, מתח קיצוני, חוסר ביטחון תעסוקתי ובריונות, אשר תורמים למתח כרוני. מתח זה מתורגם פיזית למחלות לב וכלי דם, מקרי שבץ, והפרעות נפשיות חמורות (לרבות אובדנות) שגובים מחיר חסר תקדים.

ענף המזון והאירוח (HORECA) נחשב מחקרית לאחד הענפים החשופים והפגיעים ביותר לסיכונים פסיכו-סוציאליים. סביבת העבודה במסעדות, בברים ובמטבחים תעשייתיים מתאפיינת בלחצי קצה:

דרישות פיזיות ונפשיות גבוהות: עבודה אינטנסיבית תחת לחץ זמנים (“סרוויס”), לרוב בסביבה רועשת, חמה וצפופה הדורשת דריכות מתמדת.

חוסר איזון בית-עבודה: משמרות ארוכות, עבודה בשעות לא שגרתיות (לילות, סופי שבוע וחגים) ושינויים תכופים בסידורי העבודה.

אלימות והטרדות: עובדי חזית (מלצרים, ברמנים, מארחים) חשופים תדיר לאגרסיביות, תלונות או חוסר סבלנות מצד לקוחות, ולעיתים גם ליחס נוקשה או פוגעני מצד מנהלים במטבח.

חוסר ביטחון תעסוקתי ותגמול: ענף המתאפיין בתחלופת עובדים גבוהה, משרות זמניות, ושכר שלרוב נשען על טיפים ומושפע ישירות מתנודות כלכליות.

ההשפעה הישירה של גורמים אלו היא שיעורים גבוהים של שחיקה תעסוקתית, חרדה ודיכאון בקרב צוותי מסעדות, וכן קושי אדיר של בעלי עסקים לשמר עובדים לאורך זמן.

בישראל קיים תקן ת”י 45003, שהוא אימוץ של התקן הבינלאומי ISO 45003 שהוא התקן הבין-לאומי הראשון שמספק מסגרת עבודה מוסדרת לניהול בריאות ובטיחות פסיכולוגית בעבודה (זיהוי מוקדי לחץ, הפחתת עומסים ושיפור חוויית העובד). התקן אומץ בישראל על ידי מכון התקנים הישראלי כת”י 45003 בסוף שנת 2022 ומהווה תקן מנחה, המשולב בתוך מערכת ניהול הבטיחות והבריאות התעסוקתית (ת”י 45001).

עיקרי התקן קובעים כי ההנהלה הבכירה צריכה לקחת אחריות ישירה על הבריאות הנפשית בארגון, להקצות משאבים ולקדם תרבות שבה עובדים יכולים לדווח על עומס או פגיעה ללא חשש (Psychological Safety). בנוסף, חובה לשתף את העובדים בתהליך – מכיוון שהם אלו שחווים את הלחץ והסיכונים ביומיום, הארגון חייב להתייעץ איתם כדי לזהות במדויק את מוקדי הבעיה.

יישומו של התקן בתעשיית המזון והמסעדות בישראל, הוא שולי:

יישום אפסי בענף המזון: נכון להיום, התקן אינו מיושם באופן רוחבי בתעשיית המזון והמסעדנות בישראל. מדוחות אחרונים העוסקים בגיהות תעסוקתית בישראל עולה כי רק ארגונים בודדים (לרוב תאגידים גדולים או חברות הייטק) החלו בתהליכי הסמכה לתקן.

חסמי כניסה במסעדנות: ענף המסעדנות בישראל מורכב ברובו מעסקים קטנים ובינוניים שנאבקים בהישרדות כלכלית, במחסור חמור בכוח אדם וברגולציה תובענית בנושאי רישוי ובטיחות מזון. מכיוון שהתקן הינו וולונטרי (התנדבותי) ואינו מחויב בחוק, נושא הבריאות הנפשית והרווחה הפסיכו-סוציאלית של העובדים נדחק לתחתית סדר העדיפויות, ולעסקים אין פניות ניהולית או תקציבית להטמיע אותו.

למרות שעובדי תעשיית המזון והמסעדות בישראל חשופים באופן יומיומי לסיכונים פסיכו-סוציאליים משמעותיים, ההכרה המערכתית והכלים לניהולם – כמו תקן ת”י 45003 – עדיין לא חלחלו אל רצפת המסעדות.

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*