שיר שמולביץ ואני חברים טובים כבר מספר שנים כך שלא הכרתי אותה רק עכשיו, לצורך כתבה. שיר כותבת על יין, מייצרת אותו, מלווה יקבים ובונה סביב היין קהילה. יש אנשים שאהבת היין שלהם מסתיימת בכוס, ויש כאלה שהכוס היא אצלם רק ההתחלה. שיר שייכת לקבוצה השנייה. כעת היא מרכזת את עולמות היין שאליהם היא קשורה בקשר עבות באתר חדש בשםVintory הנושא את השם “הבית של היין הישראלי”.
לפני שאספר על האתר, כמה מילים על האישה שמאחוריו או מלפניו. שיר נולדה בירושלים בבית דתי. היא החלה להתעניין ביין כשהייתה סטודנטית באוניברסיטה העברית, ובשנת 2020 למדה ייננות ביקב שורק. מאז היא מייצרת יינות לבנים ואדומים מצוינים. באותה שנה, בתקופת הקורונה, הקימה את קהילת “שיר היין”. אהבתה ליין ולאנשים מוצאת ביטוי גם בטעימות ובערבי היינן שהיא מארחת בביתה.
זכיתי להתארח אצלה, ואני יכול להעיד שהאירוח מקסים ומלמד כאחד.אהבת היין והאירוח הובילה אותה ואת בן זוגה ניר, שלו היא נשואה יותר מעשרים שנה, לרכוש טראק יין. השניים הגישו ממנו יינות לצד גבינות ונשנושים, מתוך רצון להנגיש את היין לאנשים בכלל ולצעירים בפרט. בתחילת שנת 2024 נגנב הרכב, שבו הושקע סכום כסף גדול, מחניון במודיעין. הטראק נעלם – האהבה ליין לא.
“אני חובבת יין סירה ידועה”, היא אומרת, “אבל לא רק אדומים. אני אוהבת טאנינים מורגשים לצד רעננות”. בשנים האחרונות התפתחה אצלה גם אהבה גדולה ליינות לבנים מורכבים, כאלה שלדבריה “משלבים בין גוף, חומציות, מינרליות ומליחות”. לפני כשנה וחצי הקימה את האתר האישי שלהshirswine.comשבו היא מפרסמת כתבות על יקבים, זני ענבים ואזורי יין, לצד רשמים מביקורים ומטעימות. היא פעילה גם באינסטגרם, עוסקת בשיווק דיגיטלי ובליווי יקבים וממשיכה לנהל את הקהילה שלה.
באתר היא מציגה את עצמה בהגדרה חיננית: “אוהבת יין מקצועית”, הגדרה שיש בה גם חיוך וגם הצהרת כוונות. אל כל אלה מצטרף כעת Vintory. כשקיבלתי הודעה על פתיחת האתר ונכנסתי, ביקשתי משיר רשות לכתוב עליה ועל המיזם ב־E-food – כידוע, אינני מרבה להשתמש במילה מדהים, שנשחקה מרוב שימוש, אבל הפעם היא בהחלט עלתה בדעתי. בעיניי, יש כאן מיזם שעשוי להיות אחד מאתרי היין החשובים בישראל.
מה מוצאים בו? קטלוג יינות, מפת יקבים וחלוקה לאזורי יין, לצד אירועים, מבצעים ולוח מודעות. אפשר לסרוק תווית שעל הבקבוק כדי להגיע למידע על היין, לדרג יינות, לכתוב עליהם ביקורות ולשתף רשמי טעימה. כלי בשם “המקרר שלי” מאפשר לרכז ולנהל את אוסף היין האישי. האפשרות להזמין ביקור ביקב ישירות דרך המערכת מוצגת בשלב זה כאפשרות עתידית.לדברי שיר, האתר נועד לשמש כתובת למי שרוצה להכיר יין, לתכנן ביקור ביקב, למצוא אירוע יין או להעמיק את היכרותו את תעשיית היין הישראלית.
השם “הבית של היין הישראלי” מבטא את רצונה לרכז את המידע ולחבר בינו לבין האנשים המבקשים להשתמש בו. היא מדגישה שהאתר מיועד הן למי שרק מתחיל להתעניין ביין והן לחובבים מנוסים.אגב, חשוב לציין כי לדבריה הכול באתר חינמי, גם למשתמשים וגם ליקבים. “אני לא עוסקת במסחר ביין”, היא אומרת. היא רואה במיזם סטארט־אפ שנמצא כעת בשלב ההשקעה, ומסבירה: “שאיפתי היא לבנות מיזם שיועיל לענף ויוכל להתפתח ולהתקיים לאורך זמן”.
בעיניי, דווקא החיבור בין המידע לבין האנשים הוא החלק המעניין. מי שטעם יין ואהב אותו, רוצה לדעת היכן מייצרים אותו, אילו יינות נוספים עושה אותו יינן והאם אפשר לבקר אצלו. מידע שמוביל לביקור, וביקור שמוביל להיכרות עשויים לתרום ליקב יותר מעוד תמונת בקבוק יפה.שיר מעלה גם שאלה ראויה: האם הקושי של ענף היין קשור לכך שעולם היין אינו נגיש דיו למי שעדיין אינו חלק ממנו?
שיר מצביעה על שפה מקצועית, על בחירה שעלולה להיראות מסובכת, ועל מחירים שאינם תמיד מזמינים. זו נקודה שכדאי לאנשי הענף להקשיב לה. חובב מתחיל אינו צריך לעבור בחינה במונחי ייננות לפני שמוזגים לו כוס.ל־ Vintoryיש אפוא רעיון ראוי: לתת ליין הישראלי כתובת שבה אפשר למצוא, לשאול, לזכור ולשתף. הצלחתו תימדד בעדכניות המידע, באיכות השיחה וביכולתו להביא אל היקבים גם אנשים שטרם ביקרו בהם. אם יצליח בכך, תהיה כאן תרומה ממשית לתרבות היין שלנו.
שיר מסכמת את הדברים במשפט שמחבר היטב בין תחנות דרכה: “המיזם הטכנולוגי הזה מחזיר אותי לאותו חיבור שמלווה את כל הדרך שלי – האהבה ליין ולאנשים יחד”. בסופו של דבר, האתר יכול לפתוח את הדלת; את הבקבוק נפתח אנחנו. בהצלחה שיר ולחיים!
Leave a Reply