תביעה

התובעת מציינת כי במהלך המו”מ בין הצדדים דרשה ממנה שופרסל תחילה לחתום על כתב סילוק וויתור בלתי חוזר, על פיו תשלם לה שופרסל כ-348 אלף שקל עבור כל חובותיה כלפיה, וכי בתמורה היא תוותר על כל טענותיה כנגדה. לדברי התובעת היא חתמה על כתב הסילוק אולם עד היום לא שילמה שופרסל את חובה כלפיה

לדברי התובעת, החל משנת 2014 נכפתה עליה, בעקבות מדיניות שקבעה שופרסל, הורדה של מחירי הירקות והפירות שנמכרו בסניף באיכות “פרמיום” לרמות מחירים הנהוגות בשאר סניפי שופרסל. נקבע מנגנון פיצוי אך לטענת התובעת שולם לה פיצוי חלקי בלבד ולבסוף פעילותה בסניף הופסקה

לדברי קשת טעמים, הימנעות הרשות מלציין בתיק המידע כל מניעה תכנונית מהותית ובפרט טענה חמורה של אי-חוקיות היתרים, איננה כשל טכני, ומדובר בהפרה של חובה סטטוטורית מחייבת שמטרתה האפשרות לתכנון ולהסתמכות, ובמקרה הנדון מדובר בפגיעה קשה באינטרס ההסתמכות שלה. תגובת המועצה: בניגוד לנטען, המועצה איננה צד לעסקה ואיננה הגורם הנותן היתרים, כך שממש לא ברור מדוע שורבב שמה של המועצה לתביעה זו

בתביעה נטען כי העירייה מנועה מלהשית על רמי לוי את חובת פינוי האשפה המוטלת עליה כל עוד לא קבעה בחוק העזר קריטריונים ברורים להגדרת “כמות אשפה חריגה”, וכל עוד לא נקבעה בחוק העזר אבחנה ברורה בין אשפה רגילה לבין אשפה עודפת. העירייה דוחה את הטענות

נטען בכתב התביעה, כי הנתבעת מפרה את הסכם השכירות באופן יסודי ובוטה תוך גרימת מטרדים תברואתיים ובטיחותיים חמורים ומשמעותיים. הנתבעת השיבה כי הניסיון של המשכירה להעלות טענות מופרכות בכלי התקשורת, מבלי להשיב לפניות ענייניות ואף מבלי למסור את כתב התביעה – מהווה המשך להתנהלות שאינה עניינית

לדברי התובעת, היא הייתה מתחרה חדשה שנכנסה לשוק באזור תל אביב בסוף חודש דצמבר 2020 ותכננה להפעיל פלטפורמה להזמנה ושירותי שילוח מהיר של מזון ממסעדות ללקוח הפרטי, ואולם מיד לאחר הכניסה שלה החלה וולט לבצע פעולות במטרה לסכל את התבססותה ומיצובה בשוק. תביעה זו, מדגישה התובעת, מוגשת לשם קבלת פיצויים בגין נזקי העתק שנגרמו לה

לטענת התובעת, שיש לה לדבריה הסכם בלעדיות עם מפעל בשר בארגנטינה, הנתבעת שמספקת שירותי כשרות פנתה באופן ישיר למפעל הארגנטיני תוך עקיפתה, והתקשרה עמו בהסכם ישיר, ואף הוציאה צוות שחיטה מטעמה לארגנטינה, בניגוד מוחלט להתחייבויותיה החוזיות והחוקיות. הנתבעת הכחישה את הטענה בדבר הפרת ההסכם

לדברי התובעת, היא הקימה על חשבונה ועל בסיס החוזה עם שופרסל מנגנון לאבטחה לוגיסטית לכל מערך המשטחים וניוד הסחורות בשופרסל ונערכה לוגיסטית להתאים השמשת המשטחים ה”סגולים” בגידול עסקי שופרסל, היערכות שעלתה מיליוני שקל, אך לפתע פתאום, לאחר כעשר שנים, החליטה שופרסל לבטל את בסיס החוזה ללא כל הודעה בכתב, בכך שבחרה לעבור למשטחי פלסטיק בלי ליידע או לאפשר לה להיערך בהתאם

לטענת התובעת, הצעתה בגין אי עמידתה לכאורה בתנאי הסף שעניינו הרשעות קודמות של המציע או של גורמים הקשורים בו. זאת, לאחר שהצעתה נמצאה כהצעה הטובה ביותר. ההחלטה על פסילת הצעתה התבססה, לדבריה, על קריאה שגויה של תנאי הסף