התובעת, חברה ליצוא חקלאי, טוענת להפרת התחייבות חוזית בהתאם לפוליסת ביטוח ימית בגין נזקים שנגרמו למשלוח ימי מסוג פלפלים טריים, שהם תוצרת אורגנית בעלת אורך חיים מוגבל, במהלך שינועו מנמל חיפה לאנגליה דרך יוון
האם המבטחים לא הרחיקו לכת בקביעה שכל נזק שקשור באופן ישיר או עקיף לווירוסים, בקטריות או מיקרואורגניזמים אחרים, אינו מבוטח? האם ראוי לשלם פרמיה עבור סיכון שרשום בפוליסה במקום אחד כמכוסה וכביכול במקום שני כלא מכוסה, ולקוות להחלטה מקצועית אובייקטיבית של מבטח בעת תביעה?
באופן כללי בעולם, המבטחים יוסיפו את כיסוי המלחמה והטרור – אם תבקש. כמה מהמבוטחים מבקשים? כמה מהמבוטחים יודעים שצריך לבקש? צריך לשם שינוי לפרגן למבטחים הימיים הישראליים שהם, ככל הידוע לנו, היחידים בעולם שבכל הפוליסות שלהם נכלל באופן אוטומטי ביטול חריג נזקי מלחמה וטרור
המילים “קיים חשש” אינן תחליף למילים “אירע נזק”, ולכן אפשר לומר כי תשלום על בסיס של חשש לנזק בפוליסה לביטוח ימי אינו תשלום על פי הספר. המבטחים ביטחו את הטובין מפני נזק ממשי ובשום אופן לא מפני חשש לנזק
נטען בתביעה, כי באחת מבין חמש המכולות נמצאו בבדיקת האיכות שנערכה מטעם משרד הבריאות נזקי עובש וריקבון קשים, וכתוצאה מכך נקבע כי הערמונים שבמכולה אינם ראויים למאכל אדם או לשיווק מסחרי
כלל ביטחה מטען בשר מצונן עבור המבוטחת שלה, רשת שופרסל, אולם לאחר הגעת המטען לנמל חיפה התברר כי הטמפרטורה בו הייתה גבוהה מהנדרש, כפועל יוצא מניתוק המכולה מזרם החשמל. משרד החקלאות הורה להעביר את הבשר לטיפול תרמי יסודי וכי אין לשווקו לצרכן כבשר גולמי
בשנת 2017 הוחלט לעדכן גם את סעיפי המכון למטענים מבוקרי טמפרטורה, שעיקרם מוצרי מזון, על מנת שיהיו בקו אחד עם סעיפי המכון למטענים, ייצגו את מצב השוק העדכני של שנות ה-2000 ויתנו ללקוחות את המענה הביטוחי הנדרש
משרד הבריאות, נטען בתביעה, פסל את כניסת המטען ארצה עקב אי קירור המטען באופן שוטף לאורך המסע הימי. הנתבעות הן חברת ביטוח פולנית, שביטחה אנייה בה הובל המטען וכן את בעלי האנייה ואת חברת השילוח