תביעה

העותרת מציינת, כי בעקבות ממצאי הבדיקות היא פנתה ליצרן הפיליפיני שבדק את הנושא וטען, כי במקביל למשלוח זה יצא משלוח זהה לארה”ב מאותו פס ייצור, ובמוצרים אלו לא נמצאו ממצאים חריגים

לדברי המבקשת, אין חולק כי בין הצדדים נחתם הסכם בוררות וכי אף זהות הבורר הוסכמה ביניהם, אך השותפים מנסים להתנער מתנית בוררות מפורשת, וחוסר תום לבם עולה ביתר שאת שעה שהתנו את קיום הבוררות בפינוי המסעדה נשוא הסכסוך

נקבע בין היתר בהסכם, כי לחברת דלק גז טבעי תינתן זכות סירוב ראשונה לספק לנתבעת גז טבעי במקרה של הסבת מפעלה מגפ”מ לצריכת גז טבעי, והתובעות סברו כי הנתבעת עומדת להפר את ההסכם. בעקבות הבנות מחוץ לכותלי בית המשפט, דלק משכה את התביעה

לטענת התובעת, וגה מוצרים טבעוניים, מנורה סירבה לפצות אותה בניגוד לחבותה מכוח הפוליסה, הכוללת הרחבה בנוגע למזון קפוא, למרות שהמשלוח הושמד בהוראת משרד הבריאות. מנורה טענה במכתב הדחייה, כי על התובעת להוכיח כי “נגרם למטען נזק פיזי של ממש” על מנת לחסות תחת הכיסוי הביטוחי

בתביעה נטען כי הנתבעים הסתירו מהתובעת כי בידי המשווק הקודם של מוצרי היקב נותר מלאי עצום של מוצרי היקב, מלאי שנמכר על ידי המשווק הקודם לסיטונאים וחנויות במחירים נמוכים ממחירי עלות בעבורה, ושפגעו בהסכם הבלעדיות וביכולתה לעמוד ביעדי המכירות ולהרוויח ממוצרי היקב

לטענת טיב טעם, הנוהל האמור גובש בהליך מנהלי הלוקה בפגמים חמורים אשר בגינם יש לבטלו באופן מידי. נטען כי הנוהל פורסם ללא הודעה מוקדמת, ובלי שניתנה זכות טיעון לכל מי שצפוי להיפגע מהנוהל לרבות טיב טעם

בתביעה נטען, כי במהלך משא ומתן נגוע בחוסר תום לב, לרבות באמצעות הבטחות שווא, שכנעה הנתבעת את התובעת להשקיע ממיטב כספה (מאות אלפי שקלים) בהקמת דוכן במתחם, אשר לפי הבטחה יוצב בכניסה הראשית לו, אולם הסתירה ממנה באותה העת שבקרוב עתידה כניסה זו למתחם להיסגר

משרד הבריאות, נטען בתביעה, פסל את כניסת המטען ארצה עקב אי קירור המטען באופן שוטף לאורך המסע הימי. הנתבעות הן חברת ביטוח פולנית, שביטחה אנייה בה הובל המטען וכן את בעלי האנייה ואת חברת השילוח

לטענת התובעת, לאחר פריקת המכולה התברר כי במהלך ההובלה הייתה תקלה במכולה, שהוחלפה עקב כך, וכן אירעו חריגות מהטמפרטורה הנדרשת (מינוס 18 מעלות). עקב כך הורה משרד החקלאות על השמדת מטען הבשר

על פי התביעה, בעל השליטה במסעדה נהנה מזכויות שליטה מלאות בה בעקבות הוראות ייחודיות בהסכם המייסדים, באופן המאפשר לו לעשוק את החברה בחלק של כמעט פי עשרה ביחס לשיעור החזקותיו הקטן בחברה. זאת כאשר הוא מחזיק 11% מהחברה בלבד. תגובת ארבעת שותפיו של רונן אסור בחברת ברוקלין: זו תביעת כזב חסרת יסוד וכל תכליתה היא לכפות על שותפיו לרכוש את מניותיו בתמורה שאינה מגיעה לו