סודה סטרים

בבקשה נאמר, כי העסקאות נכרתות בשיחות טלפוניות עם סודה סטרים, בלי שנשלח ללקוח הסכם בכתב המאגד את תנאי העסקה. בנוסף טוענים התובעים, כי במסגרת שיחות המכירה החברה אינה מבהירה כי לקראת סיום תוקף העסקה לא ניתן לממש את יתרת המכלים שהלקוח שילם עבורם

לטענת המבקש, סודה סטרים משגרת לנמענים רבים, אשר מעולם לא נתנו את הסכמתם, דברי פרסומת בתפוצה נרחבת בניסיון לשווק את עסקיה ולמכור את מרכולתה. עוד מציין המבקש כי כנגד סודה סטרים הוגשו לא מעט תביעות בנושא בבתי המשפט לתביעות קטנות

לטענת המבקש, במהלך השימוש במכשיר ההגזה הוא הבחין כי הוא נאלץ להחליף את מכלי הגז בתדירות שאינה עולה בקנה אחד עם הכנת 60 ליטר של סודה. לדבריו, כבר לאחר הכנת כמות נמוכה משמעותית של סודה, הוא נאלץ להחליף את מיכל הגז במיכל חדש על מנת לקבל משקה סודה בטעם ובמרקם להם הוא רגיל

מכבש שהובל למפעל סודה סטרים נפל ממשאית וניזוק. לפי התביעה, מגדל שילמה תגמולי ביטוח בגין הנזק שנגרם למכבש אך סירבה לשלם פיצויים בגין אובדן הכנסות ורווחים, בטענה להיעדר כיסוי ביטוחי לכך

נטען בבקשה, כי בעוד סודה סטרים מתהדרת במצגיה הרשמיים בבקבוקי פלסטיק 1 ליטר, בפועל מכילים בקבוקים אלה 840 מ”ל בלבד, ובקבוקי 0.5 ליטר מכילים 0.45 ליטר בלבד

לדברי התובעים, לקראת תחרות האירוויזיון ובמהלכה סודה סטרים ייצרה ושיווקה,  בארץ ובעולם, ליין של בקבוקי הגזה בשם: “דוז פואה לישראל” הנושאים עליהם שלא כדין את שם השיר – Diva וכן את דמות שמלת התוכי, המוצגים עד היום למכירה באתר האינטרנט של החברה

לטענת המבקשים, סודה סטרים בשלל דרכים פסולות משמרת לעצמה את השליטה בהחלפת המכלים ומפיקה מכך רווח גדול. נטען עוד, כי החברה מטעה את הלקוחות בהציגה מצג כוזב לפיו מילוי מיכל הגז באמצעות אחרים מנוגד לחוק ומהווה הפרה של זכויותיה, ואלה הם דברים חסרי שחר

נטען כי עניינה של התביעה בפגיעה שיטתית ומתוחכמת בהתארגנות העובדים שקמה באתר החברה בלהבים-רהט ושהחלה ביומה הראשון של ההתאגדות בשלהי שנת 2016. לאחרונה החליטה החברה לפטר את יו”ר ועד העובדים רוני ברקוביץ’, בבחינת המסמר האחרון במסגרת התכנית שרקמה החברה