הפרת הסכם

שופרסל בתגובה: מדובר בספק אשר לא קיים את התחייבויותיו לפי ההסכם שנחתם עמו. לטענת התובעת, ביולי אשתקד הפסיקה שופרסל ללא התרעה מוקדמת כל קשר וביקשה להפסיק לאלתר את עבודת צוותי העבודה “עד לחשיבה מחדש על הפתרון שגובש”. במקביל דרשה שופרסל מהתובעת להמשיך להגיע לפגישות אותן קבעה עבורה וכן להעביר לידיה חומרים וידע וללוות אותה בתהליכים שונים, תוך מצג שווא לפיו אם תבצע את האמור, היא תקבל את התשלום על כך

לדברי סגרמטה, שיתוף הפעולה עם שופרסל נועד לצורך ניטור מידע צרכני ביחס לחברי מועדון שופרסל, ובהתאם היא פיתחה מערכת לניתוח נתונים (ששופרסל מספקת) ובאמצעותה מכרה את המידע המנותח לספקי שופרסל. התובעת טוענת, כי חרף מערכת היחסים הטובה, הפסיקה שופרסל באופן חד צדדי ופתאומי את העברת הנתונים אליה. גורמים בשופרסל מסרו כי במסגרת בדיקה יסודית של כל ההסכמים המסחריים, הוחלט להפסיק את ההתקשרות, בין היתר משיקולי אבטחת מידע ואמינות

נטען כי לפני כחודש וחצי ביטלה הכללית את ההסכם בהודעה קצרה ולקונית, ללא פירוט, נימוק או סמכות, בתום הליך בירור ושימוע בהול וקלוקל. תגובת הכללית: ההתקשרות הופסקה לאחר התראות חוזרות ונשנות ותיעוד ליקויים אשר מצאנו בביקורות שערכנו. אנו מחויבים לאספקת מוצרי מזון איכותיים העומדים בתקני הבטיחות, התברואה והכשרות

התובעת, טעמים של יובל, מציינת כי זכתה במכרז ובחודש דצמבר 2015 נחתם בינה לבין הרשות הסכם לאספקת שירותי מזון לבית הספר לכבאות, אך בחלוף כחצי שנת עבודה המקום עבר שיפוץ והוביל לירידה בשיעור של כ-70% בשירותי ההסעדה הנדרשים. מעבר לכך, נטען כי הרשות נמנעה מלשלם לתובעת סכומים ניכרים המגיעים לה על חשבון שירותי המזון וההסעדה שבוצעו בפועל

בתביעה נאמר כי בין הצדדים נכרת הסכם וסוכם כי פניציה תייצר עבור מותג התירוש של יקב ציון כמיליון בקבוקי זכוכית בעיצוב וייצור בלעדי, ויקבי ציון התחייבה לשאת בחלק מעלויות התכנון והייצור, לקבל את הבקבוקים ולשלם את תמורתם. לטענת התובעת, הנתבעת מתנערת מההסכם

נטען על ידי המבקשות, כי מי עדן אינה מיידעת את לקוחותיה כי הם ייאלצו לשלם עבור האספקה הנוספת, אשר לא סוכם לגביה דבר בעת כריתת החוזה, וכי התשלום עלול להיות בתעריף גבוה יותר מהתעריף אשר נקבע בהסכם. המבקש בייצוגית נגד נביעות טוען כי החברה פועלת בניגוד לתנאי ההתקשרות עמה, מתעשרת על חשבון לקוחותיה ומפרה את הוראות הדין

לטענת התובעת, זוגלובק לא עמדה בהתחייבויותיה לעניין כמות העופות שהיא התחייבה לשחוט והתובעת נאלצה לפנות למשחטות אחרות תוך נשיאה בעלויות גבוהות יותר, או לפתרונות אחרים, כגון מכירת להקות עופות בתמורה נמוכה משמעותית מהתמורה שהייתה מקבלת אם העופות היו משווקים ונמכרים כמוצרי בשר. מדובר בתביעות הדדיות בין החברות

כתוצאה מההפרות של ההסכם והלחץ הכלכלי האדיר שנוצר על התובעת, לטענתה, כי לא שולמה לה התמורה המגיעה לה בסכומים של מאות אלפי שקלים, נאלצה התובעת לצאת מהמסעדה לאחר שמונה חודשים בלבד במקום חמש שנים על פי ההסכם