עם הגעתי למלון סם-מולר (Mountain Hotel Sammüller) קיבל את פני המנהל והבעלים סמואל מולר. החיוך לא מש מפניו. תמיד מאיר פנים ושמח למפגש מחודש. כל אורח מתקבל בלחיצת יד חמה. גברת מולר יושבת מאחורי דלפק הקבלה שאינו רשמי – משרד קטנטן לרישום ומעקב. שני חתולים רובצים מולה בלובי. החתול השחור תפס את מקומו על הכורסה הנוחה. האורח יכול לעמוד. המלון משקיף מגבוה מעל אחת הגבעות שצופות אל העיר נוימרקט (השוק החדש) בין נירנברג למינכן, והוא מסוג המלונות שחוזרים אליהם.
מה עושה מלון לאורגני? גם המזון והמשקאות המוגשים, אך גם האנשים והאווירה. המלון כולל מבנה שהוקם פה ב-1880 ומשפחת מולר גרה בו ולא עזבה מאז את המקום. אין צורך להזכיר את האירועים שקרו בסביבה זו בהיסטוריה הלא רחוקה כל כך. מדברים רק גרמנית, אבל שפת התקשורת היא אהבת בני אדם ואירוח נדיב. החדר במלון מרווח, מזרנים טובים וריח של נקי – לא ריח מחוטא וסטרילי. הכריות נוחות כמובן.
המראה מהחדר בחודש פברואר בשעת אחר צהריים הוא מרהיב. זה עתה פסק השלג לרדת. כאשר השמש מתחילה לשקוע אל האופק המראה יפה עוד יותר ועם רדת החשיכה, הכוכבים בשמיים והאורות בחצר – המראה שמימי.
חדר האוכל ספון עץ ופועל סביב השעון, בוקר, צהריים וערב. אורחי המלון ותושבי השכונה והעיר כולם באים לאכול, לדבר ולהיות.
האווירה ביתית וחמה והעיקר – האוכל המוגש במסעדת המלון הוא כולו על טהרת האורגני והמקומי. ירקות ופירות טריים ורעננים, לחמים מכל הסוגים, כולל לחם שיפון, לבקשתי המיוחדת – על טהרת האורגני. מוצרי חלב, יוגורט, גבינות, ריבות, נקניקים נקניקיות – כל מה שחשקה נפשך.
את ארוחת הערב האחרונה בנוימרקט התחלתי עם סלט רענן. ביקשתי סלט גדול והגיע סלט יפה ובתחתית הצלחת תפוחי אדמה מבושלים קלות עם אפונה ירוקה מבושלת ועליהם חסה מסולסלת, עלי בייבי וגפרורי גזר. רוטב חמצמץ עם גרגירי קימל עשה את חגיגת הירקות לשמחה עוד יותר.
כיאה למסעדה בווארית, הבירה זורמת מהברזים ללא הפסקה. מיותר לציין שגם הבירה אורגנית מהמבשלה המקומית Neumarketer Lamsbrau. המים בהם משתמשים בתהליך הכנת הבירה הם מים באיכות מעולה שקיבלו את השם kristal bio והם נמכרים גם בבקבוקים כמים אורגניים.
למנה העיקרית בחרתי בשר, אמנם אורגני אבל הוא לא היה מספיק נימוח, קצת יבש. הבשר מגיע מעדרים שמטופחים בסביבה, לפי כל הכללים האורגניים המבטיחים טיפוח בעלי חיים ושמירה על צרכיהם הפיזיולוגיים. הבשר הוגש עם דמפלינג תפוח אדמה, כשעליו רסק תפוחי עץ – תוספת מנחמת מסורתית ומקומית, שמבוססת על פירה תפוחי אדמה בתוספת חמאה, קמח, מלח ואגוז מוסקט. המנה הוגשה בליווי רוטב מתקתק המבוסס על מיץ תפוחי עץ וכרוב אדום, שגם הוא מבושל עם תפוחי עץ וריבת חמוציות. הצבעים האדומים-סגולים והטעמים משתלבים נפלא.
כאשר בעל הכית מתיישב לידי לארח לי לחברה, זה חלק מהחוויה השלמה וברור שגם בביקורי הבא אגיע למלון הזה. המנהלים תמיד שם, חיים במקום ואת המקום, עם האורחים, גם בלי ידיעת אנגלית שתאפשר תקשורת מילולית. מנה שהוזמנה יוצאת מהמטבח מוכנה להגשה ואם המלצרים עסוקים, הבעלים ממלצרים. אם נדרשת עזרה בשטיפת הכלים, הם מפעילים את מכונת השטיפה. ותמיד בבגדי עבודה – גם זה אורגני. ביום ולנטיין, שנחוג פה, הוא לבש חולצה לבנה עם פפיון שחור. אהבה זה חשוב…
המלון ממוקם מול אתר ארכאולוגי-היסטורי מרשים, חורבות טירת וולפשטיין. לא הספקתי הפעם לסייר בחורבות, אשאיר משהו לפעם הבאה.
Leave a Reply