הבינה המלאכותית של ארנון אפרתי

כשצוללים פנימה ומקלפים את הסטיגמות, מתברר שהמציאות הרבה יותר מעניינת. הנה מבט חדש, בגובה העיניים, על שתי המלכות של עולם המשקאות

המציאות הקולינרית בגובה 400 קילומטרים מעל פני האדמה נראית פחות כמו סעודה חגיגית ויותר כמו תרגיל מורכב בלוגיסטיקה וביולוגיה. אחד האתגרים המרתקים ביותר במטבח החללי הוא השינוי הדרסטי בחוש הטעם

רוחות המלחמה מהמפרץ והשהות הארוכה של הצי האמריקאי על הסיפון, הרחק מהבית, הזכירו כנראה לכותב איך התנהל הקרב על הקיבה בבטנה של ספינת קרב בריטית במאה ה-18

קולומבוס לא חיפש יבשת חדשה; הוא חיפש הנחה במחיר הפלפל. ואסקו דה גאמה לא הקיף את אפריקה רק בשם הסקרנות, אלא כדי לשבור את השוק ולהביא את הסחורה ישירות לנמלי פורטוגל

ההתבגרות היא הזדמנות פז להפוך לאניני טעם אמיתיים. אם נלמד להקשיב לביולוגיה שלנו ולנצל את היכולות המופלאות של המוח, נגלה שהנאה מאוכל בגיל 70 ו-80 יכולה להיות עמוקה, אינטלקטואלית ורב-חושית יותר מאי פעם

המלחין ג’ואקינו רוסיני נודע בכינויו “השף של עולם האופרה”. הוא לא היה רק אכלן נהנתן, אלא אנין טעם אמיתי שהבין לעומק בחומרי גלם והוא גם אבי המתכון: טורנדו רוסיני קלאסי

האנתרופולוג הבריטי ריצ’רד רנגהאם הציע תיאוריה חלופית ומרעישה: לפי “היפותזת הבישול”, השליטה באש והשימוש בה להכנת מזון לא היו רק התפתחות תרבותית