בריאות

השופט איתן אורנשטיין מינה את עוה”ד עמית לדרמן ואלונה בומגרטן כנאמנים לחברה שאחראים על מימוש נכסיה. החברה החלה את פעילותה בינואר 2016, ומאז היא מפעילה חנויות בבסיסים צבאים ובטכניון * חובות החברה נאמדים ב-7.5 מיליון שקל

שופרסל הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך 6.5 מיליון שקל ובקשה לסעד זמני כנגד חברת קרסו אקה מטעמית, היזם והבעלים של פרויקט מסחר ומגורים פסגות ירושלים בשכונת רוממה בירושלים. לטענת שופרסל בחודש פברואר 2013 נכרת בינה לבין הנתבעת הסכם שכירות לתקופה של 8 שנים ושתי אופציות נוספות של 8 שנות שכירות, לפיו שכרה שופרסל מהנתבעת שטח מסחרי בהיקף כולל של כ-3,464 מ”ר לצורך הפעלת מרכול במרכז המסחרי. בהמשך שכרה שופרסל מהנתבעת שטחים נוספים, ונכון להיום היא שוכרת ממנה שטחי מסחר ותפעול בהיקף כ-5,800 מ”ר. שופרסל מציינת כי כבר השקיעה במושכר והתחייבה להשקיע סכום של כ-30 מיליון שקלים, וכי

על פי הנתבעת איכות קייטרינג שולץ, אמות השקעות כשלה בהשגת אישורי כיבוי אש הנדרשים לקבלת רישיון לעסק מושכר ולכן שולץ בחרה להימנע מסיכון ולא להפעיל את העסק וחברה בת שלה סגרה על ארוחות במחירי הפסד והקשתה על התפעול של המושכר

לטענת התובעת, הרבנות אסרה על יבוא המוצר לישראל, התנהלות שלטענת התובעת הביאה לקריסתה הכלכלית. מהרבנות נמסר, כי העובדות המפורטות בכתב התביעה רצופות אי דיוקים ואינן משקפות את התמונה העובדתית הנכונה

לדברי המבקשת, שופרסל מסמנת ירקות ופירות טריים הנמכרים בסניפיה, ובפרט תותים ודובדבנים של מותג הבית הפרטי שלה FRESH, במחיר לפי 100 גרם במקום סימון מחיר ל-1 קילוגרם מוצר, כפי שמקובל

לטענת התובע, החלה ארקפה להפחית בצורה דרסטית, שלא כדין, באופן חד צדדי, מהתשלומים החודשיים המשולמים לו ולאמו בגין חלקם בסניף. לפני כשלושה שבועות הגישה ארקפה לבית הדין לעבודה תביעה בסך 2 מיליון שקל נגד התובע, במסגרתה נטען כי ישראל הוא לא יותר מעובד שלה המשמש כמנהל הסניף, וכי התגלו על ידה לכאורה אי סדרים והעלמת הכנסות והיא ביקשה להורות על הרחקתו מהסניף

לדברי המבקשת, הצרכן הפשוט אינו מבחין כי סופר קופיקס משווקת ביצים שעל פי הנחיות משרד החקלאות אין לשווק אותן, אלא באריזה סיטונאית בלבד ובמחיר מפוקח

לדברי המבקשות יש להפסיק את המצב המתמשך שבו לשכת המסחר גובה מעסקים שאינם חברים בה, דמי טיפול ארגוני על בסיס מחירון הנקבע על ידה והמתייחס לכלל פעילויותיה

בבקשה נטען, כי תן ביס מעודדת את לקוחותיה לשלם תשר באמצעותה, בלי לגלות להם כי הסכום אינו מגיע במלואו ליעדו וכי היא מרוויחה סכום נוסף מהעברת התשר על חשבון השליח