לחם חוק

נטען כי הנתבעת נקטה במאמצי שיווק אגרסיביים מול המגדלים במטרה להחדיר את חומר הטאקומי לשוק הרימונים, וכי נציגיה הדגישו כי הטאקומי אושר לייצוא רימונים לשווקים בחו”ל ועומד בתקינה האירופית. לדבריהם, לאחר שנמצאו בפרי שאריות העולות על הכמות המותרת של חומר פעיל ונפסלו כל המשלוחים לשוק האירופי ולרשתות השיווק – התנערה אדמה מאחריותה. אדמה מכתשים: נלמד את כתב התביעה ונגיב בהתאם

נטען, כי היינץ מטעה צרכנים כאשר מייצרת ומשווקת רוטבי עגבניות תחת הכינוי “קטשופ”, שאינם עומדים בדרישות הבסיסיות והסטנדרטים הקבועים בתקן הישראלי. היינץ ודיפלומט יעניקו ללא תשלום, מיכל של “קטשופ היינץ” בגודל 700 גרם, לכל מי שירכוש מיכל קטשופ בגודל זהה. שווי ההטבה – 1.1 מיליון שקל

לטענת המבקש, המחלבה בחרה להתגבר על הגוון הצהוב של הגבינה בדרך של צביעתה, על מנת לפתות את הצרכן לרכוש את המוצר ולטעת בו את התחושה, כי מדובר בגבינה מיושנת ואיכותית ולא במוצר שנצבע בצבע כתום באופן מלאכותי. לדבריו, בדרך זו היא מטעה את צרכניה ומגדילה את היקף מכירותיה

* לטענת התובע, לא רק שחלב הנאקות אינו תורם לבריאות, אלא מתברר כי החלב נגוע בחיידק הברוצלה הגורם למחלת הברוצלוזיס * בנוסף נטען, כי הנתבעים ייצרו ושיווקו מוצרים קוסמטיים על בסיס חלב הנאקות שלא כדין

התביעה הוגשה בטענה להפרשי מחיר בין המחיר המוצג על המדף לבין מחיר המוצר בקופה * החברה טענה, כי לנוכח טיבו וטבעו של תהליך סימון המחירים בסניפים, קיימת הסתברות להתרחשותן של טעויות סימון מחירים