לקראת דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא דיג המכמורת, מפרסם משרד החקלאות וביטחון המזון ביום ב’ השבוע דוח מיוחד המציג תמונת מצב עדכנית של ענף הדיג בישראל. הדוח, שהוכן על ידי אגף הדיג במשרד בשיתוף חוקרים ממוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט ומהמכון לחקר ימים ואגמים, מצא כי בשנים האחרונות נרשמות מגמות חיוביות במערכת האקולוגית הימית, ובהן עלייה בביומסה ובהיקף הפרטים של מינים שונים.
מומחי המשרד מסבירים כי מדובר בעדות להתאוששות המערכת תחת הרגולציה ששונתה בשנים האחרונות. בין השינויים שנעשו: ישראל כיום מפעילה את ההגבלות המחמירות ביותר בים התיכון: כ-40% מהמרחב הימי סגור לדיג מכמורת, קיימת השבתה עונתית של עד 90 ימים ומספר כלי השיט הפעילים צומצם משמעותית. לצד זאת, יושמו בשנים האחרונות שיפורים טכנולוגיים ופרקטיקות עבודה מתקדמות, וביניהן הגדלת סלקטיביות הרשתות ושחרור שלל לוואי לים.
ממצאים אלה עומדים בניגוד לטענות שעלו לאחרונה בדוח החברה להגנת הטבע, אשר קרא לסגירת ענף דיג המכמורת. לפי גורמי המקצוע, הדוח מתבסס על שימוש שגוי בנתונים, הכללות רחבות והטיות שאינן משקפות את המציאות בשטח. אחד הכשלים המרכזיים בדוח הוא השימוש הרחב במונח “מינים מוגנים” הכולל גם מינים נפוצים שאינם מצויים בסיכון. בפועל, מבדיקה שנערכה במשרד רק 1% מהדגים שנבדקו נמצאים בסכנה אמיתית. עוד נטען כי הדוח מתבסס על נתוני ניטור מדעי שאינם מייצגים את פעילות הדיג המסחרית בפועל, שכן תנאי הסקר ושיטות העבודה שונים משמעותית.
מעבר להיבט הסביבתי, גורמי המקצוע מציינים כי דיג המכמורת אחראי לכמחצית משלל הדיג הימי בישראל. סגירה של הענף עלולה להוביל לירידה בהיקף הייצור המקומי, ובהתאם לכך להגדיל את התלות בייבוא. מצב כזה עשוי להשפיע על טריות ואיכות המוצרים המגיעים לצרכן, לצד פגיעה בענף מקומי שלם.
גיא רובינשטיין, מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות וביטחון המזון: “דיג המכמורת מהווה נתך משמעותי משלל הדיג המקומי בישראל, אנו מובילים בימים אלה תהליך מקצועי, מעמיק ואובייקטיבי לבחינת ההשפעות הסביבתיות של דיג המכמורת, המבוסס על נתונים עדכניים ומתודולוגיה מדעית. המדיניות שלנו נשענת על איזון אחראי בין שמירה על המערכת האקולוגית הימית לבין הבטחת אספקת מזון טרי ואיכותי לציבור, ולא על מסקנות פשטניות שאינן משקפות את המציאות המורכבת בשטח”.
Leave a Reply