תקדים: בית המשפט ביטל מכרז שירותי מזון בעקבות הפרת זכויות יוצרים באמצעות AI

נטען כי עצם העובדה שמסמך זמין באינטרנט אינה הופכת אותו לחופשי לשימוש, גם אם עבר “ליטוש” או ניסוח מחדש בעזרת בינה מלאכותית. השף גלעד דולב, יועץ משפטי בתחום המזון ומי שהיה מעורב בהליכי התביעה: המסר ברור: AI הוא כלי טכנולוגי מתקדם אך הוא אינו "מכבסה משפטית"

השף גלעד דולב. צילום: ריטה שרמן

לראשונה בתחום שירותי ההסעדה בוטל מכרז ציבורי לאחר שנקבע כי הנוסח שלו כלל הפרת זכויות יוצרים לאחר שעובד ונערך בסיוע כלי AI. הבינה המלאכותית כבר מזמן אינה אורחת לרגע בעולם המקצועי. היא כותבת, מנסחת, מתרגמת, מסדרת ומלטשת מסמכים, בהם גם מסמכי מכרזים. אלא שפסק דין שניתן לאחרונה מציב גבול ברור: שימוש ב-AI אינו מעניק חסינות מפני הפרת זכויות יוצרים.

המקרה החל לכאורה כשגרה מנהלית. גוף ציבורי פרסם מכרז בתחום ההסעדה. לצורך ניסוחו נאספו מסמכים ותבניות מהרשת, בוצעה התאמה באמצעות כלי בינה מלאכותית, נוספו חישובים ועדכונים מקצועיים והמכרז יצא לדרך.

אלא שבעולם ההסעדה, כך מתברר, גם לטקסטים יש “טביעת אצבע”. חברה המתמחה בבניית מכרזי מזון זיהתה בנוסח שפורסם מבנה, סגנון ושפה המזוהים עם מסמך פרי עטה. לא רעיון כללי, אלא תבנית ניסוחית ייחודית.

שינוי ניסוחי חלקי אינו בהכרח מנתק זיקה

החברה, פודביז בע”מ, פנתה לבית משפט השלום בדרישה להסרת המכרז בטענה להפרת זכויות יוצרים. לשיטתה, עצם העובדה שמסמך זמין באינטרנט אינה הופכת אותו לחופשי לשימוש, גם אם עבר “ליטוש” או ניסוח מחדש בעזרת בינה מלאכותית. המכרז אכן הוסר, תוקן ופורסם מחדש, אך ההליך המשפטי כבר יצא לדרך והגיע לפתחו של בית המשפט. במוקד הדיון עמדה שאלה עקרונית ועדכנית: האם עיבוד תוכן קיים באמצעות בינה מלאכותית מנתק את הקשר ליצירה המקורית ומגן מפני טענות להפרת זכויות יוצרים?

התשובה שניתנה הייתה חד-משמעית: לא. בית המשפט קבע כי זמינות המידע ברשת אינה מקנה בעלות או רישיון שימוש, ששימוש בכלי AI אינו יוצר זכויות קניין חדשות וכי שינוי ניסוחי חלקי אינו בהכרח מנתק זיקה ליצירה המקורית.

השף גלעד דולב. צילום: ריטה שרמן

תקדים משמעותי בעולם המכרזים

“מדובר במקרה ראשון מסוגו בתחום שירותי המזון שבו מכרז בוטל בפועל בשל שימוש בטקסט שהוכר כהפרת זכויות יוצרים”, מסביר השף גלעד דולב, יועץ משפטי מומחה בתחום המזון ומי שהיה מעורב בהליכי התביעה, “גם כאשר נטען כי עבר עיבוד ושכתוב באמצעות בינה מלאכותית”. לדבריו, המסר ברור: AI הוא כלי טכנולוגי מתקדם אך הוא אינו “מכבסה משפטית”. האחריות לתוכן נותרת בידי המשתמשים.

“בעולם שבו רשויות, חברות ויועצים מסתמכים יותר ויותר על כלים אוטומטיים לכתיבה ולעריכה, פסק הדין מחדד עיקרון יסודי: העידן הדיגיטלי לא ביטל את דיני זכויות היוצרים והוא בוודאי לא הפך תוכן אינטרנטי להפקר, אומר דולב. “החלפת כמה מילים במתכון של שף אחר אינה בהכרח הופכת אותו לשלך. לפעמים, גם אם שינית את התבלין הטעם המקורי עדיין מורגש”.

במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמה והושגה פשרה על פיה ישולמו לתובעת 75 אלף שקל פלוס מע”מ.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*