מאת אבי בן חורין
הפלגתה של האונייה בהיג’ה (Bahijah) מאוסטרליה צפונה מסקרנת רבים ומסוקרת בתקשורת העולמית ובעקבותיה גם בעיתונות הישראלית. אניית המשא הזו, שעליה 14 אלף כבשים ו-2,000 עגלים, האריכה את המסע עקב האיום החות’י בכניסה לים סוף ולבסוף שבה על עקבותיה.
האונייה, שמשמשת להובלת בעלי חיים, נבנתה בשנת 2010 והייתה בבעלות חברת Wellard האוסטרלית. בשל בעיות כספיות, נמכרה האונייה בשנת 2017 לאחת מחברות קבוצת דבאח, המוכרת כאן כבעלת נתח משמעותי בשוק הבשר, בסכום של כ-26 מיליון דולר. כושר הנשיאה של האונייה הוא של כ-30 אלף בעלי חיים (בקר וכבשים) והיא נושאת דגל של איי מרשל. הבעלים הרשומים הם דבאח ספנות הרשומה בסינגפור, אך הטיפול והניהול של כלי השיט נעשה על ידי החברה הקרואטיתKorkyra shipping DOO (שיש לה חמש אוניות עם ייעוד זהה).
המסע הנוכחי של האונייה היה לכיוון צפון ים סוף (עקבה כנמל פריקה עבור ירדן או אולי עבור ישראל ואולי גם וגם) וזאת, ככל הנראה, להבאת מטען בעלי החיים לקראת הרמדאן, שיחול בחודש הבא.
לנוכח פעילותם של החות’ים בדרום ים סוף במניעת מעבר של מי שאינו נחשב מבחינתם כ”כשר”
(כלומר אינו מהאוניות הקשורות לסין, רוסיה, ועוד “מיוחדים”, שמורשים להשתמש בנתיב הימי ללא פגע), החליט מי שהחליט (יש משמעות ביטוחית למי שקבע זאת – חברת הספנות? המבוטח?) שיש לשנות את הנתיב ולכן ב-16 בינואר 2024 שונה הכיוון לעבר החוף המערבי של אפריקה. שבוע לאחר מכן בעקבות המלצות (האם זו הייתה המלצה / דרישה / הוראה?) נקבע שהסיכון לבעלי החיים גבוה מדי ולכן יש לשוב לנמל המוצא.
השבוע הסתיים, כביכול, המסע הימי עם ההגעה לנמל פרימנטל, ליד העיר פרת’ במערב אוסטרליה, אך זו הגדרה, לפחות מבחינה ביטוחית – לא מדויקת. מצד אחד ההיגיון אומר שיש להוריד את בעלי החיים לחוף (סוג של התרעננות) לאחר שהות של כמעט חודש בלב ים, בתנאים שהארגונים השונים מתארים כבלתי סבירים, ובמקביל לנקות את האונייה במצה הנוכחי (והמבין – יבין).
מצד שני, בשל היותה של אוסטרליה אי, עם כללי הגנה מדוקדקים כנגד יבוא מזיקים ומחלות מבחוץ, האם אפשר להוריד את הכבשים והבקר ליבשת? שאלה שמעוררת גלים בין הגורמים השונים שמצאו עצמם בלב הסערה.
כאן גם נכנסת שאלת הביטוח – האם הסתיים הביטוח המקורי? האם יש לבקש הארכת ביטוח מהמבטחים או ביטוח חדש? האם התנאים החדשים יהיו זהים לעבר? האם יש צורך לבדוק כל פרט לפני עלייה לאונייה להפלגה חוזרת (כלל “ברזל” של ביטוח הובלות בעלי חיים בים – מצב בריאותי טוב עם התחלת הכיסוי. איך מצב של בעלי החיים ייקבע בנקודה זו?).
כאן המקום אולי להבהיר, שביטוח הובלת בעלי חיים שונה מביטוח מטענים בכך שהפוליסה מדברת על כיסוי עקרוני אחד – מוות / תמותה ואם לדייק – מוות מסיבה טבעית ומוות מסיבה חיצונית. בשפה פשוטה, ביטוח Risk לבעלי חיים במהלך המסע ואולי קצת גם לאחר ההגעה לנמל היעד. כדאי להעיר שגם “המתה עקב סיבות הומניות” (הגדרה מעניינת) נכללת בכיסוי.
נושא נוסף הוא ההוצאות הנוספות שקשורות במסע זה, עקב שינוי הכיוון והשהייה בנמל ביניים (שהוא גם נמל המוצא) בדרך ליעד. האם הגורם למצב הנוכחי – החלטה מנהלתית עקב חשש לנזק, עקב פעולות הטרור של החותים – הוא סיכון בר ביטוח או שמא “חשש” מנזק, כפי שאנו מכירים בביטוח ימי, איננו “נזק”?
האם מצב בעלי החיים, גם אם הם נראים פיזית בסדר, לא יגרום להחשת הסיכון (מוות) בביצוע מסע נוסף, ארוך יותר, בתנאים לא פשוטים? האם המבטחים יסכימו לכך, טרם היציאה לדרך? האם ישאירו את הדיון בשאלה לשלב מאוחר יותר או האם היא תעלה בהמשך ההרפתקה הימית? (אנו הרי רגילים לדחות למחר, מה שלא חייבים להחליט היום). זו מציאות שיכולה להתאים גם למשלוחים ומטענים אחרים.
נושא בעייתי אחר הוא שבין חריגי הכיסוי לסעיפי ה-livestock נקבע שאין כיסוי עקב איסור יבוא או יצוא. האם מדינת היעד עלולה לאסור כניסה לבעלי החיים המסוימים הללו לאחר מה שעבר עליהם לאורך המסעות מתחילת ינואר? מקרה בעייתי זה עלול לעורר שאלות ביטוחיות לא פשוטות.
המסע ה”נהדר” (פירוש השם – בהיג’ה) ליעד הנסתר (ירדן? ישראל? ואולי אחר) יגיע אולי לסיומו בהצלחה ויהיו אולי קרניבורים שייהנו מכך, אך אנשי הביטוח וגם המבוטחים יכולים לרשום לפניהם נושאים נוספים לדיון והתייחסות, לאור מה שלמדנו כאן.
התגובה של קבוצת דבאח לא התקבלה עד כה.
תגובת משרד החקלאות:
“משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בשמירה על רווחתם של בעלי החיים, על כן המשרד דורש את נוכחותם של רופא וטרינר ומשגיח בכל אוניית יבוא כאשר משך ההובלה מעל 10 ימים, שתפקידם לבדוק את מצב בעלי החיים, הן מבחינה בריאותית והן מבחינת רווחתם, ולדווח על כל ליקוי, ככל שישנו.
“במקרה המדובר, כל בעלי החיים נמצאים כעת באוסטרליה ומטופלים על ידי הרשויות המקומיות. משרד החקלאות נמצא בקשר עם הרשויות האוסטרליות. על פי המידע שבידינו, בעלי החיים נמצאים במצב בריאותי טוב, והרשויות המוסמכות באוסטרליה דרשו מהיבואן להגיש תוכנית חירום למקרה שהאונייה לא תוכל להגיע ליעד, כולל העמסת מזון ואספקה וטרינרית. כיוון שמדובר בבעלי חיים שנמצאים בשטח הטריטוריאלי של אוסטרליה, וכל המידע הווטרינרי, לרבות הבדיקות, מבוצעות על ידי הרשויות באוסטרליה, ההחלטה על יציאה בשנית של האנייה, נתונה בידי הרשויות האוסטרליות.
“לעניין הביטוח, הנושא לא נוגע לשירותים הווטרינריים אלא ליבואן עצמו”.
Leave a Reply