חודש: יולי 2026

לטענת ויקטורי, הנתבעים מעלו באמונה, ביצעו מעשי גניבה, עשו פעולות הגורמות לה נזק כלכלי ותדמיתי, ועשו שימוש לרעה בתפקידם כדי להונות אותה ולהוציא כספים שלא על פי זכות שבדין, וכי בהתאם לחוק פיצויי פיטורים רשאי ביה”ד לקבוע כי פיטוריהם היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או פיצויים חלקיים בלבד

לטענת התובע, הנתבעת ניצלה את ההשקעות והמוניטין המקומי שנבנו על ידו במשך שנים רבות, והשאירה אותו מול חובות והתחייבויות שנטל על עצמו נוכח הסתמכותו וציפייתו הלגיטימית להמשך פעילות ארוכת שנים, וניצלה את מצוקתו הכלכלית והתפעולית כדי להשיג לעצמה פטור מאחריות בגין מעשיה

עוד נטען בבקשה כי הכסף חזר לאוצר כי משרד הרווחה לא פרסם קריטריונים שוויוניים וקיים חשש ש-258 מיליון שקל בתקציב זה ל-2026 אף הם לא יגיעו ליעדם. עו”ד ד”ר יפעת סולל, סמנכ”ל ויועצת משפטית של חדו”ש: את ש”ס ודרעי מעניין רק לעקוף את הדין ולחלק כרטיסי מזון, כמתנות לחג, לקראת הבחירות

אחד המשפטים שאני אוהב לשמוע מהיינן זאב דוניה הוא: “אין נכון ולא נכון ביצור יין”. כפי שאראה להלן, יינותיו אכן מוכיחים טיעון זה בצורה משמעותית

לדברי האיגוד, ענינה של העתירה הינו בכשל מינהלי מתמשך אשר יצר פער עמוק בין הדין לבין המציאות, וכי במשך שנים לא מתקיים בפועל מנגנון סדור ושקוף המאפשר למועמדים המבקשים להצטרף לצוותי שחיטת חו”ל לעבור הכשרה מעשית ולהשלים את הליך ההסמכה שנקבע על ידי הרבנות הראשית עצמה, וכי קיים מחסור רב בבעלי מקצוע בתחום

התקנות מהוות קפיצת מדרגה בניהול הדיג, בהגנה על תשתיות האנרגיה ובאכיפה טכנולוגית מתקדמת. התקנות שאושרו מיישרות קו עם עקרונות הניהול של הוועדה הכללית לדיג בים התיכון (GFCM), אשר מחייבת או ממליצה על שימוש באמצעי ניטור מתקדמים לצורך מניעת דיג בלתי חוקי, חיזוק האכיפה ושמירה על משאבי הדגה

בבקשה מצוין כי הלימזור, המיוצר לפי הנטען במפעל מזון מאושר משרד הבריאות, מוצג תחילה כ”פורמולה ייחודית” ואז כ”קרטיב הפלא הטבעי”, ומובהר שמדובר בתרופה או תוסף מזון לכל דבר (“פורמולה”) שלמען הנוחות מופיעה כקרטיב, וכדי לחזק זאת נטען שהוא משמש במספר בתי חולים ואם לא די בכך – במחלקות אונקולוגיות וילדים, כאילו האישור ניתן למוצר כתכשיר רפואי

וזו סיבה טובה לבדוק מה קרה לפינו נואר לאחר שחצה את האוקיינוס והגיע לאמריקה. במידה רבה, סיפורו של הפינו נואר האמריקאי, הוא סיפור אמריקאי קלאסי: תחילה חיקוי, אחר כך התבגרות — ולבסוף עצמאות