מחקר של מוסד שורש: האיומים על ביטחון המזון בישראל / פרופ’ אייל קמחי

האיומים על ביטחון המזון – הנובעים משינויי האקלים, מסכסוכים בינלאומיים ומהפרעות בשרשראות האספקה העולמית – מהווים אתגר המחייב שינוי התייחסות וגיבוש אסטרטגיה של ניהול סיכונים.

גידול האוכלוסיה וההאטה בקצב הגידול של היצור החקלאי בישראל מובילים את המדינה להסתמך יותר ויותר על יבוא מזון, החושף את ישראל ביתר שאת לסיכונים גלובליים.

פרופ’ אייל קמחי מסיק שהדגש של מדיניות יוקר המחיה בשנה האחרונה על הוזלת הפירות והירקות באמצעות הפחתת מכסים אינו מוצדק – ועלול ליצור בעתיד בעיה אחרת, אולי חמורה אף יותר (הרחבה בהמשך). מחירי הפירות והירקות בישראל נמוכים מאשר במרבית המדינות המפותחות, והפחתת המכסים עליהם תאפשר לכל היותר יבוא ממדינות שכנות שאין ודאות שנוכל להסתמך עליהן גם בעתיד.

ביטחון המזון מושפע לא רק מזמינות המזון ממחירו, אלא גם מכוח הקניה של משקי הבית. בהינתן אי השוויון בהכנסות בישראל, שהוא בין הגבוהים בעולם המפותח, יש משנה חשיבות למדיניות שמתמקדת בביטחון המזון של השכבות החלשות.

בהקשר זה, פרופ’ קמחי מדגיש את הצורך בעדכון של המדיניות הארכאית של פיקוח על המחירים של מוצרי היסוד, שאינם בהכרח בריאים, כמו גם שימת דגש חזק יותר על סיוע ישיר במזון הממוקד בנזקקים לו ביותר.

כפי שמראה המחקר של מוסד שורש, העלות של סל מזון בריא עבור השכבות החלשות גבוהה משמעותית מעלות סל המזון הנצרך בפועל, עובדה שיוצרת פערים בבריאות בין שכבות האוכלוסיה ומהווה נטל כלכלי על מערכת הבריאות.

בין הממצאים העיקריים של המחקר של מוסד שורש:

בזמן שגידול האוכלוסיה בישראל הוא ללא אח ורע בעולם המפותח, פרופ’ קמחי מוצא שקצב הגידול של התוצרת החקלאית בישראל נמצא במגמת ירידה לאורך השנים, ובשלושת העשורים האחרונים הוא אינו מדביק את גידול האוכלוסיה, מה שמביא להסתמכות גדלה והולכת על יבוא מזון.

הרחבת היקף היבוא על חשבון היצור המקומי חושפת את ישראל לסיכונים חיצוניים, הנובעים מהסיכון המשולש של שינויי אקלים, סכסוכים בינלאומיים והפרעות בשרשראות האספקה.

מחירי המזון בישראל נסקו במחצית השניה של העשור הראשון של המילניום הנוכחי, מעל ומעבר להתייקרות המזון ב-OECD. מאז מחירי המזון כמעט שלא השתנו.

לפי המחקר של מוסד שורש, מחירי המזון בישראל מאפשרים לאוכלוסיה לרכוש סל מזון בריא וסל מזון מזין (על פי המלצות משרד הבריאות) בעלות נמוכה מאשר במרבית מדינות ה-OECD. משתמע מכך שהבטחת מזון לשכבות החלשות צריכה לשים דגש על כוח הקנייה שלהן (הכנסתן), ופחות על המחירים.

על פי מדד ביטחון המזון של הבנק העולמי, המצב הנוכחי של בטחון המזון בישראל טוב יחסית. תושבי ישראל נהנים בעשור האחרון מזמינות רבה של מזון, ממחירים יציבים ומרמה נאותה של איכות ובטיחות.

לעומת זאת, ישראל נמצאת בתחתית הדרוג של מדינות ה-OECD בתחום משאבי הטבע והעמידות, מה שמהווה תמרור אזהרה למצב ביטחון המזון בעתיד.

פרופ’ קמחי מוצא שישראל אינה פגיעה במידה יוצאת דופן לשינויי אקלים. לעומת זאת, רמת המוכנות שלה לשינויי האקלים נמוכה משל מרבית המדינות המפותחות, והיא הולכת ומתדרדרת במורד הרשימה לאורך השנים.

המלצות למדיניות הנובעות מהמחקר של מוסד שורש

• שכבות אוכלוסיה רחבות בישראל אינן נהנות מביטחון תזונתי מניח את הדעת, בעיקר בגלל הכנסתן הנמוכה. בטווח הארוך, צמצום פערים ומתן הזדמנות שווה בתחום החינוך, כמו גם חיזוק הנגישות לשוק העבודה המודרני, עשויים לצמצם את היקף הבעיה. בטווח הקצר, יש לגבש מדיניות תמיכה מושכלת המבוססת על זיהוי, מדידה והערכה.
• יש להקים רשות ציבורית בעלת סמכויות שתגבש אסטרטגיה לאומית של ביטחון מזון,  תפרוט אותה ליעדים בני השגה ואמצעי מדיניות ישימים, ותפקח על הפעלתם.
• פרופ’ איל קמחי: “ההסתמכות שתלך ותגבר על יבוא מזון תחשוף את ישראל לסיכון המשולש של שינויי אקלים, סכסוכים בינלאומיים ושיבושים בשרשרות האספקה כדוגמת אלה שהתרחשו בזמן מגפת הקורונה. המדינה חייבת לגבש אסטרטגיה כוללת לתחום ביטחון המזון שתתבסס על ניהול סיכונים. ניהול סיכונים מחושב צריך לכלול חיזוק של כושר היצור המקומי של תוצרת חקלאית טריה”.

---

מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, בראשות פרופ’ דן בן-דוד, הוא מכון עצמאי ובלתי תלוי לחקר מדיניות העורך מחקרים מבוססי עובדות על המשק ועל החברה האזרחית בישראל. מוסד שורש מספק מידע למקבלי ההחלטות המובילים בישראל ולציבור הרחב במדינה ומחוצה לה באמצעות תדרוכים ופרסומים ברורים ונגישים על מקורן, אופיין ומימדיהן של סוגיות שורש מולן ניצבת המדינה. המוסד מציע חלופות מדיניות לשיפור רווחת כל חלקי החברה בישראל וליצירת הזדמנויות שוות יותר לאזרחיה.