חברת חי בריא 2014 מתל אביב המפעילה את תו האיכות “חי בריא” המאפשר לצרכנים לזהות מוצרי מזון מן החי, איכותיים ומקומיים שהופקו בתנאים נאותים, הגישה תביעת קניין רוחני כנגד חברת המזון בלדי. זאת בטענה להפרה בוטה ומתמשכת של זכויות בסימן מסחר רשום שנרשם בפנקס סימני המסחר כסימן מאשר, בכך שהיא עושה שימוש בלתי מורשה בסימן הדומה עד כדי הטעיה לסימנה “חי בריא”.
בתביעה נאמר כי תו “חי בריא “מבוסס על נהלים מחמירים ביחס לתנאי גידול בעלי החיים ולרווחתם, וכי לשם הבטחת אמינותו מפעילה התובעת מערך פיקוח מקיף לאורך שרשרת השיווק של לקוחותיה, מהמגדל ועד לנקודת המכירה, המבטיח כי תוצרת הנושאת את התו האמור, מקורה בבעלי חיים שגודלו בהתאם לדרישות הנהלים שלה.
לדברי התובעת סימנה המסחרי חי בריא (לצידו הביטויים “מזון אמיתי” ו-100% מרכיבים טבעיים”) המשמש אותה בקשר עם פעילותה לקידום שקיפות, איכות, וביטחון בתעשיית המזון מן החי, אינו סמליל שיווקי גרידא. לטענתה נודע לה לאחרונה כי חברת בלדי הגישה בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב ביחס לטובין מסוג מוצרי בשר, דגים, ועופות, וכי היא החלה לאחרונה לעשות שימוש מסחרי שיטתי, מכוון, וחסר תום לב בסימן המסחר המעוצב המבוקש על ידה לרישום והדומה עד כדי הטעיה לסימנה, וזאת ביחס למוצרי מזון מן החי.
התובעת מציינת כי בהתאם לפסיקה השאלה המרכזית בבחינת קיומו של דמיו מטעה בין סימן מסחר רשום לבין סימן מפר נבחנת ככלל באמצעות המבחן המשולש הכולל את מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות חוג הלקוחות וערוצי השיווק וכי בעניינו קיימת מידת דמיון משמעותית בין סימנה “חי בריא” לבין הסימן המפר בו עושה שימוש בלדי וכך גם בחינה חזותית הסימנים חולקים מאפיינים מרכזיים היוצרים רושם כולל דומה. כך גם בכל בנוגע למבחן סוג הסחורות וחוג הלוחות ולערוצי השיווק וההפצה החופפים של הצדדים.
זאת ללא הסכמתה והרשאתה, ובין היתר באתר האינטרנט שלה, בפרסומות, ובאמצעי שיווק אחרים ועל גבי אריזות ותוויות של מוצריה, וזאת על מנת לקדם ולשווק את מוצריה ולייחס להם את המשמעות המסחרית הגלומה בסימנה שלה.
הדבר נטען בתביעה, עלול לגרום לציבור הצרכנים לסבור כי מוצרי בלדי נושאים את תו “חי בריא”, כי אושרו או הוסמכו על ידי התובעת, כי הם נהנים מסטנדרט איכות גבוה ופיקוח מחמיר, או כי קיים קשר מסחרי בין הצדדים.
לדברי התובעת לאחרונה היא החלה לקבל פניות מלקחותיה המשתמשים כדין בסימנה לצורך סימון מוצריהם, והמתריעים על נזקים ממשיים שנגרמו להם עקב השימוש המפר שעושה בלדי בסימנה של התובעת, ואשר משליכים אף במישרין על התובעת, עסקיה, והמוניטין שלה.
בעניין זה מציינת התובעת כי מוצרי בלדי נמכרים לעיתים במחירים הנמוכים בכ-40%-30% ממחירי מוצרי לקוחותיה, פער הנובע מההבדלים המהותיים בין המוצרים ובכלל זה אופן ייצורם, וכן מהיותם של מוצרי לקוחותיה מוצרים ממשקים ישראליים והמיוצרים בישראל, לעומת מוצרים מיובאים של בלדי, וכן נוכח ההבדלים בדרישות הגידול, הפיקוח, והבקרה החלות עליהם.
לדברי התובעת היא פנתה אל בלדי במכתב התראה במסגרתו דרשה את הפסקת השימוש הבלתי מורשה בסימן הדומה עד כדי הטעיה לסימנה, ואולם בלדי בחרה שלא להגיב למכתב ההתראה, והשיח אשר התקיים בין הצדדים בניסיון להביא להסדרה מוסכמת של המחלוקת, לא הבשיל לכדי הסכמה.
התובעת המיוצגת על ידי עוה”ד ד”ר דן חי, תומר ארד, ויאיר בן שלמה, מציינת כי בד בבד עם הגשת תביעתה הנדונה היא הגישה לרשם סימני המסחר את התנגדותה לרישום הסימן המבוקש על ידי בלדי, נוכח הדמיון בין הסימנים, החפיפה בטובין, החשש להטעיית הציבור, והפגיעה בזכויותיה.
אשר על כן מתבקש בית משפט השלום בתל אביב להורות על הפקת השימוש המפר, ולתת לתובעת את מלוא הסעדים המבוקשים על ידה שהינם: צו מניעה קבוע לחדול מהשימוש המפר, צו עשה להסרת הסימנים המפרים מכל מוצר, אריזה, תווית, חומר פרסומי ושיווקי, אתר אינטרנט ואמצעי שיווק אחרים, השמדת הנכסים המפרים, מתן חשבונות על היקף השימוש המפר, והשבת הרווחים שהופקו כתוצאה מן השימוש המפר, ופיצוי ממוני בגין נזקי התובעת כתוצאה מהפרת סימנה המסחרי הרשום בסכום של 1.2 מיליון שקלים.
טרם הוגש כתב הגנה.
תגובת בלדי לא התקבלה עד כה.
Leave a Reply