חברת קירור דוד דרום מתדהר העוסקת בגידול, איסום, מיון, ושיווק של תפוחי אדמה, הגישה תביעה על סך 4.72 מיליון שקל כנגד גליל קירור אגודה שיתופית חקלאית מקרית שמונה, הבעלים והמחזיקה בבית קירור באזור התעשיה הדרומי בקרית שמונה, וכנגד המבטחת שלה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נאמר כי התובעת התקשרה עם הנתבעת לצורך אחסנה בקירור של פקעות תפוחי אדמה בבית הקירור שלה. ככלל מציינת התובעת כי עם סיום הגידול בשדה ומתוך רצון לווסת את שיווק תפוחי האדמה בהתאם לתנאי השוק, היא מאחסנת את תפוחי האדמה בחדרי קירור, וזאת לתקופה של מספר חודשים.
היבול היוצא מחדרי הקירור (לפי הצורך ובשלבים במשך מספר חודשים) נשלח לבית האריזה, שם הוא ממוין, נארז, ונשלח לשווקים.
לדברי התובעת היא רכשה את יבול פקעות תפוחי האדמה ממספר מגדלים בהיקף שטחים של כ-700 דונם, והגידול נאסף מהשדה בסוף חודש מאי-אמצע חודש יוני 2021, וסה”כ בתום הגידול נאספו מהשטחים כ-2,760 טון יבול של תפוחי אדמה.
מתוך הכמות הכוללת שנאספה, כ-1,760 טון אוחסנו בחדרי הקירור של הנתבעת. פקעות תפוחי האדמה אוחסנו אצל הנתבעת ב-5 חדרי קירור החל מסוף חודש מאי 2021 כאשר על פי הנוהל המקובל יש לאחסנן בקירור בטמפרטורה של כ-3-4 מעלות צלזיוס. מאחר והטמפרטורה של הפקעות בעת יציאת מהקרקע בשדה בעת האסיף תלויה בטמפרטורת הסביבה, יש לבצע הורדה מבוקרת של הטמפרטורה עד להתייצבות על טמפרטורה של 3-4 מעלות צלזיוס.
בתביעה נאמר כי במחצית חודש יוני 2021 כשבועיים ימים לאחר האיסוף ותחילת הכניסה לאחסון בבית הקירור של הנתבעת, נמצא שהחלו סימנים ראשונים של לבלוב וריקבון בפקעות, תופעות המוכרות ונפוצות באחסון בטמפרטורות גבוהות ובתנאי קירור ליקויים, תופעות שנעצרו בעקבות הורדה מהירה של הטמפרטורה בחדרי הקירור.
לדברי התובעת, לאחר שהנתבעת גילתה כי החלו להיגרם נזקים לפקעות בשל הטמפרטורה הגבוהה ששררה בבית הקירור, היא דרשה ממנה להוציא את הסחורה בהקדם מהקירור, בטענה לפיה תופעות הנזק מלמדות על פטריות שמקורן בשדה, ואם לא תעשה כן היא לא תיקח אחריות על השארת הסחורה ואופן הקירור.
ואולם מאחר שלא הייתה לה כל אפשרות להוציא את הסחורה (1760 טון) מבית הקירור, לא היה לה מנוס אלא להותירה בבית הקירור. לטענתה אלמלא פעלה הנתבעת ברשלנות וככל שהייתה מבצעת את הקירור כדבעי ולא באופן לקוי ובזלזול, לא היה נגרם כל נזק לפקעות.
לדברי התובעת, על פי הבדיקות שנערכו נמצא כי הנזק לפקעות תפוחי האדמה אצל הנתבעת נגרם כתוצאה מחוסר בחמצן בזמן האחסון הנובע מטמפרטורות גבוהות וחוסר אוורור, וכי הפקעות אוחסנו בטמפרטורה הגבוהה מ-14 מעלות צלזיוס.
בתביעה נאמר כי לאחר בדקה יסודית נמצא כי אחוז הפקעות המקולקלות עומד על יותר מ-75% (לא כולל את ההחזרות הרבות מהשוק), אחוז פחת חריג ביותר הגורם אף להפסדים כבדים בשל ההוצאות הגבוהות הקשורות לטיפול בתוצרת.
בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לפצות את התבעת בגין נזקיה שנבעו כתוצאה מרשלנותה הבאה לידי ביטוי בכך שהאחסון בקירור של הפקעות נערך באופן לקוי או רשלני או לא מקצועי.
לדברי התובעת למבטחת שביטחה את הנתבעת בפוליסה המכסה את חבויותיה, ובין היתר ביטחה את המלאי המאוחסן בבית הקירור במסגרת פוליסה ייעודית של בית הקירור, קיימת חבות ביטוחית לשפות אותה בגין נזקיה.
תגובת החברה לא התקבלה עד כה.
Leave a Reply