באגס באני פופ פאפאיה וסשימי פו הדוב / מאת טלי ברנר

המתחם של מסעדת Pop & Pope במגדלי הארבעה בתל אביב משדר נהנתנות, יופי, חשק וגם דקדאנס - בריחה מהיומיום והשגרה אל חוויה שמצליחה לשלב עולמות אומנותיים מגוונים עם אוכל טוב ויין טוב. שובע לנפש ושובע לגוף

סשימי פו הדוב. צילום: טלי ברנר
טלי ברנר. צילום: שי שבירו

יום ששי בצוהוריים, עדיין חמסינים של סוף הסתיו ברחובות תל אביב. מגדלי הארבעה בתל אביב מתנשאים מעל הרחובות המתכוננים לסוף השבוע. נכנסנו ללובי ואל עבר המעליות בדרך למסעדת Pop & Pope (חשוב לזכור ללחוץ 14 לפני הכניסה למעלית). כבר כשיצאנו מהמעלית, קידמו את פנינו צלילי פסנתר במנגינות שהחזירו לחוויות ילדות ובחטף ניתקו אותנו משבוע שמסתיים. המוסיקה הקלילה תהיה נוכחת לאורך כל הארוחה ותשלים את האוירה.

נכנסנו לחלל ענק, כמו אל טירה אפלולית אך מודרנית, ומסביבנו ציורי קיר גדולים. כל המתחם הוא בעיצובו החצוף של ג’ורג’יו ארמני. המראה הדומיננטי הוא של שפתיים אדומות מתריסות מכל עבר. כאילו אנחנו בחלל כנסיה בתחילת ימי הרנסנס הדקדנטי, שקושטה במסרי העצמה נשית עכשווית. תמונות של נשים מעורטלות שדיים ופעורות פה אדום. על שולחנות מוגבהים מוצגים פסלי פופ ארט דמויי בלונים בצבעי סגול, אדום וצהוב זוהרים – מחווה לג’ף קונס.

במרכז חלל מסעדת Pop & Pope הוצב כן ציור, לידו אמן שמצייר ציור בסגנון פופ ארט

אפשר גם לצאת אל מרפסת שקופה. זו תלויה בקומה 14 וכמו פורצת מתוך קירות זכוכית. העומדים עליה משקיפים מלמעלה על גוש דן הצפוף. תמונה אורבנית של בנייה, ברובה נמוכה. מבין הבניינים עולים מגדלים, חלקם עדיין עטופים בעגורנים שעובדים ללא לאות. הרחק למטה מתפתלים נתיבי איילון עם מכוניות שממרום התצפית נראות כמו מכוניות לגו קטנות הממהרות למחוז חפצן, לפני כניסת השבת.

המתחם של מסעדת Pop & Pope משדר נהנתנות, יופי, חשק וגם דקדנס – בריחה מהיומיום והשגרה אל חוויה שמצליחה לשלב עולמות אומנותיים מגוונים עם אוכל ויין טוב. שובע לנפש ושובע לגוף.

במרכז חלל המסעדה הוצב כן ציור, לידו אמן שמצייר ציור בסגנון פופ ארט. בהמשך נקנה הציור על ידי אחד הסועדים והתשלום נתרם לבית הספר לבישול של מסדר אבירי הגריל. חברי המסדר הוזמנו לארוחה עם כוכבי הסרטים המצויירים המוכרים והאווירה הרעשנית מסביב השתלבה נפלא עם הארוחה. על הקונספט והמנות ניצח השף שחף שבתאי. את פנינו קידמה מנת פתיחה של צמד סלמון וטונה בוורוד וסגול תואמים. אלה שייטו על מגשים בידי מלצרים זריזים, צעירים ונאים במיוחד. יין וקוקטיילים זורמים מהבר. לגמתי מאחד הקוקטיילים הטעימים שטעמתי. בוורוד – חמצמץ ומוקצף.

הצלחת. צילומים: טלי ברנר

אנחנו מסבים סביב שולחנות גדולים ומרווחים. כבר לא רואים שולחנות כאילו במסעדות. על השולחנות, לפני כל סועד, מונחת צלחת. הצלחות רק לקישוט והמלצר יסיר אותן עם תחילת הארוחה לפני הגשת המנות. יודעי דבר אומרים שעלות כל צלחת בין 700 ל-900 שקל. מומלץ להמנע מלהכניסן למדיח הכלים.

Pop & Pope היא הזמנה לחוויה בנינוחות ונוחות. מלצרים מצודדים לבושים במדי המקום מגישים באגס באני פופ פאפאיה. ברקע מתנגנת נעימת הפתיחה של לוני טיונס. סלט פאפאיה מוכר כבר במקומותינו, חמצמץ-מתקתק-חרפרף, עשיר בטעמים. הקשיו והקוקוס ששבתאי שילב במנה מוסיפים מרקם לרעננות המוכרת. לסלט הפאפאיה היה טעם מיוחד, אולי בגלל באגס באני שהתרוצץ על המסך הטלוויזיה שנפרש מעלינו, אנרגטי מתמיד.

אחר כך הוגש סשימי פו הדוב. הסשימי חתוך בחיתוך דובי, מושרה בדבש. כמו בכל המנות, השף שבתאי משלב טעמים ומרקמים יוצאי דופן. הפעם המתוק מוביל. החמצמץ מדגיש את המתיקות.

צריך לשתות הרבה מים. המנות כל כך עשירות בטעמים, שהחך מבקש מים. קצת לדלל, קצת להירגע. עד למנה הבאה.

מרק קונג פו פנדה דים סאם הגיע בדיוק בזמן. מרווה ומאופיין בשילוב של טעמים מורכבים של אנטרקוט עם ראס אל חנות ונענע. הפעם גויסו איטריות הסובה למסך מעט את הטעמים העזים. אני אוהבת את סרטי קונג פו פנדה והצפיות המרובות עם הנכדים תמיד מחזירות אותי אל המתכון הסודי של מרק האיטריות שלו. והרי הוא, כמוני, בעיקר מתעניין באומנויות לחימה.

באגס באני פופ פפאיה

מנת הלאזניה של גארפילד הייתה בלתי צפויה – גארפילד לזניה דאשי כרישה. צלילי הפסנתר המצטטים את המנגינה “זיכרונות” מהמחזמר קאטס, ליוו את כניסתו של גארפילד בזחילה מפתיעה, עם הלאזניה שלו, אל מסך הטלוויזיה הגדול שהוצב מעל ראשינו. אבל זו שלו אינה דומה ללזניה של שבתאי שהיא לאזניה עם עלי אורז, שרימפס וכמהין. השילובים מדהימים.

ושוב הרצון לשתות הרבה מים, כל כך הרבה טעם כדאי למהול קצת.

אי אפשר לוותר על הפלינסטונס וצלעות הכבש. השף הפתיע את הפליסטונס כשליווה את הצלעות בגרטן תפוחי אדמה עם קממבר, אניס ותימין. גם הפלינסטונס שהגיעו אל המרקע נראו שבעים ביותר.

שוקולד לא היה שם – הומר סימפסון דונאטס. צילומים: טלי ברנר

ולקינוח, העיינים נישאות אל המסך – הומר סימפסון דונאטס. הומר שואב אותן בעשרות, בור ללא תחתית. תיאור המנה בתפריט כלל רוטב שוקולד חם, אבל שוקולד לא היה שם. טעמי התירס על גווניו שהופיעו כקרם תירס, פופקורן וקרמל היו מהממים.

השף שבתאי הביא את הקונספט המעניין הזה מניו יורק. הוא סיפר שזה הטרנד היום בהרבה מסעדות מובילות. כשהרעיון עובר דרך ידיו האמונות של השף עם הצוות המופלא שמפיק את החוויה השלמה ובאווירה המיוחדת של המקום, זו חוויה חד פעמית.

שבת שלום.


הכותבת היא מהנדסת מזון, עבדה שנים רבות בתעשיית המזון הישראלית וכיום מקדמת את המזון האורגני המעובד בישראל. חברה במסדר אבירי הגריל הישראלי

 

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*