אילו סוגי דגים נמצא על השולחן בפסח? כמה בשר נאכל?

לקראת פסח 2022 – מה נשתנה? משרד החקלאות ופיתוח הכפר סוקר את נתוני הצריכה שהיו לנו ב-2021 לעומת 2020 לרגל חג הפסח. בפסח אשתקד, עלתה צריכת בשר הבקר ב-51% לעומת שאר ימות השנה, ובבשר העוף בפסח נצפתה עלייה בביקוש של כ-23% ברשתות השיווק

הישראלי הממוצע יעדיף בעיקר את דגי הסלמון על שולחן החג. צילום: E-food

לקראת חג הפסח, משרד החקלאות חושף את כל הנתונים והמספרים על אודות ענפי הבשר, הדגים והביצים. מהי כמות הבשר שנשים על שולחן החג? איזה זני דגים הצרכן הישראלי מעדיף? מה הישראלים אוהבים לאכול ביום-יום, ומה הם אוהבים לשים על שולחן החג החגיגי?

בענף הדגים, לפי נתוני משרד החקלאות, הישראלי הממוצע יעדיף בעיקר את דגי הסלמון, במקום השני האמנון, במקום השלישי נמצא דג הדניס, במקום הרביעי התמקם הלברק ואת המקום החמישי תפס הקרפיון, במקום השישי נמצאים הבקלה ונסיכת הנילוס. בחודש ממוצע צורך הישראלי כ-1.8 ק”ג דגים, כ-30% מתוכם דגים טריים. בפסח האחרון עלתה צריכת הדגים הקפואים ברשתות השיווק בכ-24% לעומת יתר ימות השנה. במהלך ההכנות לחג, עולה הצריכה לאדם של דגי קרפיון טריים ומגיעה לכמעט פי שלושה לעומת שאר חודשי השנה.

במסגרת ההכנות לקראת החג, נערכים מכוני התערובת ומגדלי הדגים להזנת הדגים במזון הכשר לפסח, וכבר כיום, מוזנים הדגים במזון זה. במקביל, מנתוני המשרד עולה, כי במהלך השבועות הקרובים צפויים להימכר כ-2,400 טונות דגים טריים מגידול מקומי, מתוכם: כ-600 טון קרפיונים, כ-500 טון אמנונים וכ-200 טון בורי, טריים ומקומיים. בנוסף, נמצא בשווקים סוגים נוספים של דגים כגון: מוסר, כסיף, באס, אמור ואדמונית. כמו כן, ישווקו גם כ-50 טונות של פילה טרי של דגי אמנון, אדמונית, מוסר, פורל וקרפיון. רוב הדגים הנצרכים בישראל מיובאים (כ-90%): 160,000 טון מיבוא (רובו של דגים ומוצרים קפואים) ו-17 אלף טונות מייצור מקומי (רובו ככולו של דגים טריים הנמכרים בשווקים).

דג הברמונדי. צילום: הדס ניצן
דג הברמונדי. צילום: הדס ניצן

גם השנה נמצא בשווקים ובמסעדות את דג הברמונדי שהגיע אלינו מאוסטרליה ותופס מקום מכובד בגידול המקומי, עם צפי מכירות של כ 100 טונות לקראת החג. לאחר חבלי לידה ארוכים, הדגיגים שלו מיוצרים בישראל והוא משווק כדג איכות ממתקני הגידול השונים בארץ (בצפון ובנגב).

ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? בישראל הצריכה הממוצעת לנפש, נכון לשנת 2021, היא כ-19 ק”ג בשנה, לעומת הממוצע העולמי לשנים 2020-2018 העומדת על 20.5 ק”ג לנפש. בסין הצריכה הממוצעת בין השנים 2020-2018 הייתה 39 ק”ג לנפש בשנה, בצפון אמריקה 23.4 ק”ג ובאירופה 20.8 ק”ג לנפש בשנה.

בענף הביצים, מנתוני משרד החקלאות ונתוני הלמ”ס, עולה כי הישראלי צורך מדי שנה כ-266 ביצים, ובחודש כ-22 ביצים בממוצע. בפסח האחרון של שנת 2021, עלתה צריכת הביצים ברשתות השיווק בכ-12% בהשוואה לימי חול. ככלל, הישראלים מעדיפים לצרוך ביצים “רגילות” ורק כ-13% מהצריכה של ביצים ברשתות השיווק היא של ביצים “מיוחדות” כמו ביצי חופש, ביצי אומגה 3 וביצים אורגניות. בישראל מיוצרות מדי שנה כ-2 מיליארד ביצים המגודלות על ידי כ-2,830 מגדלים. מרבית המגדלים מתגוררים באזורים הצפוניים של הארץ: באזור הגליל  מיוצרים כ-67% מהיקף הביצים בישראל.

הישראלים מעדיפים לצרוך ביצים “רגילות”

מה לגבי מחסור בביצים לאור המצב באירופה? משרד החקלאות ממשיך לפעול ולעשות את מירב המאמצים כדי לתת מענה שוטף, גם לקראת חג הפסח, כאשר חלה עלייה בצריכת הביצים הישראלית. בחודשים האחרונים פעל משרד החקלאות במספר מישורים במקביל על מנת להביא לאספקה סדירה של ביצים, על אף שפעת העופות שהעלימה כ-10% מצריכת הביצים הישראלית, ועל אף מצב החירום באוקראינה. המשרד פתח זה מכבר מכסות ביצים פטורות ממכס, פנה לשותפויות הסחר בעולם לאישור תחנות מיון נוספות, ואף אישר את ייבוא הביצים ממדינות כדוגמת בולגריה ופולין, לצד המשך ייבוא הביצים ממדינות שכבר מאושרות לייבוא, כגון: פורטוגל, ספרד ואיטליה. בנוסף, יחד עם משרד הבריאות, האריך משרד החקלאות את משך חיי המדף של הביצים לשיווק כדי לאפשר ייבוא ממדינות מרוחקות יותר.

ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? כאמור, הישראלי הממוצע צורך כ-266 ביצים בשנה. צריכה זו נחשבת לגבוהה ביחס למדינות אחרות. על סמך השוואה של 161  מדינות בשנת 2019, סין דורגה במקום הגבוה ביותר בצריכת ביצים לנפש עם כ-347 ביצים לנפש. אחריה מקסיקו ויפן. בשנת 2021, עמדה הצריכה בארה”ב על 283.1 ביצים לנפש.

בענף הבשר, ממוצע הצריכה של בשר בקר בשנת 2021 (טרי וקפוא) עמד על כ-19.6 ק”ג לנפש. הישראלים צרכו כ-182 אלף טון בשר בשנה, כ-39% מהכמות היא של בשר שנשחט בישראל וכ-61% מהכמות היא של בשר מיובא. בשנת 2021, לקראת חג הפסח, נצפתה עלייה בביקוש של כ-51% בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק ב”ימים רגילים”.

בשר הווגיו מרמת הגולן. צילום מסך
בשר הווגיו מרמת הגולן. צילום מסך

ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? צריכת הבשר בישראל גבוהה ביחס לעולם ועמדה בשנת 2021 על כ-19.6 ק”ג לנפש, בעוד הצריכה במדינות OECD עומדת על 14.4 ק”ג לנפש בלבד. ארגנטינה מובילה במקום הראשון עם 36.9 ק”ג לנפש, במקום השני ארה”ב עם 26.1 ק”ג לנפש, במקום השלישי ברזיל עם 24.6 ק”ג לנפש.

בענף העוף, בשנת 2021 הייתה הצריכה המקומית של עוף טרי בישראל הגבוהה בעולם ועמדה על כ-64.9 ק”ג לנפש בשנה. בשנת 2021, לקראת חג הפסח נצפתה עלייה בביקוש לעוף של כ-23% ברשתות השיווק בהשוואה לממוצע כמות בשר העוף הנמכרת ברשתות השיווק ב”ימים רגילים”. כיום, בענף העוף בישראל פועלים כ- 590 מגדלים.

ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? כאמור, בשנת 2021 הייתה הצריכה המקומית של עוף טרי בישראל הגבוהה בעולם ועמדה על 64.9 ק”ג לנפש בשנה, בעוד הצריכה במדינות ה-OECD נאמדה ב-31.8 ק”ג לנפש בשנה, בארה”ב המדורגת במקום השני נצרכו 50.8 ק”ג לנפש בשנה ומלזיה במקום השלישי עם 49.7 ק”ג לנפש בשנה. הממוצע העולמי נאמד ב-14.9 ק”ג לנפש בלבד.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*