איגוד השיווק בחר את “צביקה החקלאי” כאיש השיווק של החודש

צביקה, מתברר, הוא שם קוד לכל החקלאים ברחבי הארץ, שבימי הקורונה הגיעו למאות ישובים ברחבי הארץ וביצעו מכירה ישירה של תוצרת חקלאית מגוונת, מהחקלאי לצרכן. קולות רבים מבקשים למסד את התופעה של המכירה הישירה, ולהעתיק אותה מימי קורונה גם לימי שיגרה

מהחקלאי לצרכן

איגוד השיווק בחר כאיש השיווק של החודש את “צביקה החקלאי” –  שם קוד לכל החקלאים ברחבי הארץ, שבימי הקורונה הגיעו למאות ישובים ברחבי הארץ וביצעו מכירה ישירה של תוצרת חקלאית מגוונת, מהחקלאי לצרכן.

באיגוד מסבירים, כי הסגר הארוך שאפיין את ימי הקורונה הצמיח תופעה ארצית חדשה: כלכלה קהילתית הנשענת על קשר ישיר ובלתי אמצעי בין חקלאים וחקלאיות לבין הצרכנים, ללא פערי תיווך, מתוך תחושה שהמחירים נוחים יותר, הסחורה טובה יותר ובעיקר – ערבות הדדית. מתברר שהן למוכרים והן לקונים המהלך השתלם הדדית, הן חברתית והן כלכלית. והתוצרת החקלאית הייתה מגוונת ועשירה: ארטישוקים ואננס, אבוקדו ושסק, דובדבנים ותותים, ביצים ודבש , גבינות, שמן זית, פרחים, והכל טרי מהשדה וישירות מהמגדלים עצמם.

עוד אומרים באיגוד כי ההודעות על חקלאי המגיע לשכונה עם תוצרת טרייה התפשטו ברשתות החברתיות ובקבוצות הוואטסאפ השכונתיות ברחבי המדינה כדלקה בשדה קוצים. כל קהילה התארגנה בדרכה לרכישה מהחקלאי. היו כאלה שפתחו לוחות אקסל, ריכזו הזמנות וניהלו קבוצות רכישה, והיו אחרות שבהן אנשים פשוט הגיעו למקום החלוקה ועמדו בתור. מתברר שהישראלים אהבו לעסוק בקניית ירקות ופירות טריים בימים אלה של חוסר מעש והעדר תכניות, ובעיקר נהנו מהתחושה שבכך הם מסייעים לעובדי אדמה חרוצים שנתקעו עם סחורה רבה שעלולה להיזרק.

ימים יגידו אם נמשיך לקנות פירות מהחקלאי שיגיע פעם בשבוע לשכונה, או שנחזור לרשתות השיווק. צילום: איגוד השיווק

המכירות הישירות הללו סיפקו חמצן לנשימה לחקלאים ולחקלאיות רבים, שעוד לפני משבר הקורונה מצאו את עצמם שחוקים מפערי תיווך גבוהים ומהיתרים הולכים וגדלים ליבוא פירות וירקות. כאשר אל כל אלה הצטרפה המגפה שסגרה את היצוא, את המסעדות ואת השווקים – נותרה המכירה הישירה מוצא אחרון להישרדות אפשרית.

אותם חקלאים שתמיד שיווקו BTB שינו לחלוטים את קונספט השיווק שלהם ועברו לשיווק של BTC – ישירות לצרכן. מדובר גם מבחינתם בשינוי מהותי של שיטת העבודה שלהם ודרכי החשיבה שלהם. לראשונה מצאו את עצמם בונים ומתחזקים דאטה בייס של הצרכן הסופי, מקימים מעין “מוקד שירות לקוחות”, בונים מערכי לוגיסטיקה והפצה עד לבית הלקוח בזמן המתאים ללקוח, מתארגנים להפצה בחבילות קטנות של קילוגרמים בארגזים קטנים ולא של טונות במיכלי ענק, כדרכם.

קולות רבים מבקשים למסד את התופעה של המכירה הישירה, ולהעתיק אותה מימי קורונה גם לימי שיגרה. כוחות רבים מעורבים בתהליך כזה ורק ימים יגידו אם נמשיך לקנות פירות מהחקלאי שיגיע פעם בשבוע לשכונה, או שנחזור לרשתות השיווק ולשווקים, כבעבר.

 

 

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*