תחלואה בסלמונלוזיס בישראל 2017 / מאת פרופ’ קובי מורן-גלעד

לפי נתוני משרד הבריאות, בחודשים יוני-יולי 2017 נצפתה עלייה בשיעור המקרים של סלמונלוזיס בין פי שניים עד פי שלושה ביחס לחודשים המקבילים ודווחו מספר צברי תחלואה מאזורים שונים בארץ. שכיחותו היחסית של זן הקרוי סלמונלה אנטריטידיס עלתה לכ-60% מכלל תבדידי החיידק - זן אלים יחסית שנקשר להדבקה עקב חשיפה לביצים

חיידק הסלמונלה, מקור: ויקימדיה
חיידק הסלמונלה, מקור: ויקימדיה
פרופ' קובי מורן-גלעד, צילום: אונ' בו גוריון
פרופ’ קובי מורן-גלעד, צילום: אתר אוניברסיטת בן גוריון

חיידק הסלמונלה גורם לזיהומים נישאי המזון השכיחים מאוד בארץ ובעולם. ישנם יותר מ-2,000 זנים של החיידק, השונים זה מזה בפוטנציאל גרימת המחלה. מקורות ההדבקה לאדם מגוונים אך מרבית המקרים משוייכים לחשיפה למוצרים מן החי באופן ישיר או עקיף. במרבית מקרי ההדבקה בסלמונלה המובילים למחלה, נגרמת מחלה קלה יחסית המתבטאת בכאב בטן, שלשול, ולעתים חום עם פגיעה בתפקוד השגרתי של האדם, אך במיעוט המקרים עלולה להופיע מחלה פולשנית מסכנת חיים המחייבת טיפול במסגרת אשפוז.

סלמונלוזיס הינה מחלה מחייבת הודעה במדינת ישראל. משרד הבריאות מבצע ניטור של התחלואה בהתבסס על מספר מערכות דיווח, הכוללות דיווחי רופאים מטפלים המועברים ללשכות הבריאות על פי חוק, דיווחים ממעבדות המבודדות את חיידק הסלמונלה מדגימות קליניות (במקרים של תחלואה) או מדגימות מזון (לדוגמה במסגרת פיקוח שגרתי או בהקשר של אירוע מזון), ומערכות ניטור כגון ניטור זקיפי של תחלואת מעיים שמבצע המרכז לבקרת מחלות.

בכל שנה בישראל מדווחים למשרד הבריאות כ-3,000 מקרי תחלואה הנגרמים על ידי מגוונים זנים של החיידק. בעשור האחרון נצפתה דינמיקה בתחלואה בסלמונלוזיס בישראל, בין היתר עם קשר לחדירה והתפשטות זן סלמונלה הקרוי “סלמונלה אינפנטיס” במשקי העופות. בעוד שנתח משמעותי ממקרי התחלואה הם מקרים ספורדיים עקב חשיפה אינדיבידואלית לחיידק, לעתים מדווחים בישראל, כפי שקורה בכל העולם, צברי תחלואה הנובעים מהדבקה ממקור משותף.

כאשר מדווחים מקרי תחלואה בסלמונלוזיס למשרד הבריאות, ובייחוד בהופעת צברי תחלואה, מבוצעת חקירה אפידמיולוגית, על מנת לעמוד על גורמי חשיפה אפשריים לחיידק וליטול דגימות ממזון חשוד על מנת לנסות ולבסס קשר בין החשיפה לתחלואה. ביסוס הקשר נשען גם על ביצוע בדיקות מעבדה מתקדמות במשרד הבריאות, אשר נועדו לנתח את המאפיינים הגנטיים של תבדידי חיידקים ממקורות שונים ולהשוות ביניהם, על מנת לאשר או לשלול קשר בין מקרי תחלואה ו/או בין תחלואה למקורות אפשריים.

לפי נתוני משרד הבריאות, בחודשים יוני-יולי 2017 נצפתה עלייה בשיעור המקרים של סלמונלוזיס בין פי שניים עד פי שלושה ביחס לחודשים המקבילים בשנים קודמות ודווחו מספר צברי תחלואה מאזורים שונים בארץ. שכיחותו היחסית של זן הקרוי סלמונלה אנטריטידיס עלתה לכ-60% מכלל תבדידי הסלמונלה. סלמונלה אנטריטידיס הינו זן אלים יחסית של סלמונלה ונקשר באופן טיפוסי להדבקה עקב חשיפה לביצים. ראוי לציין, כי לאחרונה דווחו בעולם מספר התפרצויות תחלואה משמעותיות עקב סלמונלה אנטריטידיס שמקורה בביצים, כולל מדינות אירופיות רבות.

השמדת ביצים נגועות. צילום מסך, חדשות ערוץ 2
השמדת ביצים נגועות. צילום מסך, חדשות ערוץ 2

במסגרת חקירת התחלואה על ידי משרד הבריאות, נמצא קשר אפשרי לביצים במקרים רבים של תחלואה, שנגרמה עקב סלמונלה אנטריטידיס. עקב כך הוקם צוות רב תחומי, הכולל נציגות מקצועית של שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות והשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. הופצו הנחיות לציבור באמצעי תקשורת שונים לגבי שימוש וצריכה נכונים של ביצים ומניעת סלמונלוזיס. כמו כן הופצו הנחיות דרך לשכות הבריאות ונכתבו והופצו הנחיות למוסדות.

פעילות הצוות הובילה לתעדוף בביצוע דיגום סביבתי בלולים המספקים ביצים לתחנת המיון “יש מעוף” לנוכח דיווחים על חשיפה לביצים של יצרן זה במספר אירועי תחלואה שנחקרו. במסגרת הדיגום אותר חיידק הסלמונלה אנטריטידיס בלולים, ולכן בוצעו מספר פעולות מתקנות בתיאום עם תחנת המיון אשר כללו עצירת שיווק, השמדת הביצים וקריאה לציבור שלא לצרוך ביצים אלה.

ביצים הן מזון גולמי מן החי ועלולות להכיל את חיידק הסלמונלה באחוז מסוים. הפחתת נגיעות ביצים בסלמונלה מתבצעת באמצעות תכנית ניטור שמבצע משרד החקלאות במשקי ההטלה בשגרה, ופעולות מתקנות בעת הימצאות נגיעות לולים בסלמונלה מזן אלים, אך חשוב להדגיש כי ביצים אינן מוצר מוכן לאכילה המיוצר באופן  המבטיח שהוא נקי מחיידקים. על כן, ישנה חשיבות להקפדה על כללי צריכה ושימוש נכונים בביצים על ידי הציבור כדי למנוע הדבקה. אלה כוללים רכישת ביצים מסומנות מבתי עסק מוסדרים ומפוקחים, אי צריכה של ביצים סדוקות או שבורות, בישול מלא של ביצים ומניעה של זיהום צולב של מזון ומשטחי עבודה בזמן הכנה או טיפול בביצים במטבח.

————————————————————————————-

פרופ’ מורן-גלעד מוביל בשירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות את היבטי התכנון והמדיניות במיקרוביולוגיה בתפקיד ה-National Microbiology Focal Point. במסגרת זו מקדם נושאי ליבה, ועדות מקצועיות ותכניות לאומיות המשלבים עבודה רב-תחומית ובין-מגזרית עם מגוון בעלי עניין בסקטור הציבורי ועוסק במוכנות לחירום ומענה לתחלואה חריגה. בין השאר, הוא יו”ר הקבוצה האירופית לאבחון מולקולרי של מחלות זיהומיות.   

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*