מדוע יהודים מתקשים יותר לעכל חלב / מאת ארנון אפרתי

השאלה מדוע יהודים, ובמיוחד יהודים אשכנזים, מתקשים יותר לעכל חלב היא שאלה מצוינת, והתשובה נעוצה בשילוב של גנטיקה והיסטוריה דמוגרפית-תרבותית.

המצב הגנטי ה”נורמלי” והמוטציה האירופית

אבולוציונית, המצב ה”נורמלי” עבור רוב בני האדם הוא היפלקטזיה של מבוגרים (או אי-סבילות ללקטוז). כלומר, רוב האנשים מפסיקים לייצר מספיק אנזים לקטאז לאחר תקופת הינקות. רק מוטציה גנטית מסוימת, שהתפשטה בעיקר באוכלוסיות אירופיות (כמו C/T-13910), מאפשרת לאנשים להמשיך ולעכל לקטוז בבגרות.

שכיחות נמוכה יותר של המוטציה בקרב יהודים

בעוד שהמוטציה המאפשרת עיכול חלב נפוצה מאוד בצפון אירופה, שכיחותה נמוכה בהרבה בקרב אוכלוסיות יהודיות, במיוחד יהודים אשכנזים. מחקרים מצביעים על כך שבין 60% ל-89% מהיהודים האשכנזים סובלים מאי סבילות ללקטוז. שיעור זה דומה לשיעורים הנמצאים באוכלוסיות רבות במזרח התיכון, אסיה ואפריקה, וגבוה בהרבה מהשיעור הנמוך (כ-5%) בקרב צפון אירופים.

הסיבות ההיסטוריות-דמוגרפיות לכך:

1. מקורות גיאוגרפיים ואבולוציוניים שונים:

• העם היהודי התפתח במזרח התיכון, אזור בו תרבות צריכת החלב לא הייתה כה דומיננטית כמו בצפון אירופה, ולכן לחץ הברירה לטובת התמדת פעילות לקטאז היה חלש יותר.
• המוטציה האירופית שהתפשטה באוכלוסיות חקלאיות-רועות באירופה פשוט לא הייתה נפוצה בקרב האוכלוסיות היהודיות שהיגרו ממזרח התיכון לאירופה.

1. בידוד גנטי (Endogamy):

• במשך אלפי שנים, קהילות יהודיות רבות, במיוחד האשכנזיות, שמרו על רמת גבוהה של נישואים פנימיים בתוך הקהילה (אנדוגמיה).
• בידוד גנטי זה הביא לכך שמאגר הגנים היה קטן יחסית ומבודד, דבר שהגביר את השכיחות של מוטציות מסוימות בתוך הקהילה (לדוגמה, מחלות גנטיות מסוימות הנפוצות בקרב אשכנזים). במקרה של אי סבילות ללקטוז, זה אומר שהשכיחות הגבוהה של היפלקטזיה, שהייתה קיימת באוכלוסייה המקורית, פשוט השתמרה והתפשטה בתוך הקהילות.

1. היעדר לחץ ברירתי לצריכת חלב לא מותסס:

• בניגוד לאוכלוסיות אירופיות רבות שסמכו על חלב טרי כמקור תזונה מרכזי, היסטורית, יהודים אכלו לעיתים קרובות מוצרי חלב מותססים (כמו יוגורט, גבינות קשות, שמנת חמוצה). תהליך התסיסה מפרק את רוב הלקטוז, ולכן איפשר צריכת מוצרי חלב גם ללא אנזים לקטאז פעיל.
• בנוסף, חוקי הכשרות (איסור ערבוב בשר וחלב) עשויים היו להשפיע על דפוסי צריכת החלב ולמנוע תלות מוחלטת בחלב טרי כמקור מזון, ובכך להפחית את הלחץ הברירתי לפתח יכולת עיכול לקטוז.

1. תנאי חיים בגטאות והיגיינה (השערה):

• ישנה השערה, אם כי פחות מבוססת באופן נרחב, שבתנאי חיים צפופים ולא היגייניים בגטאות בימי הביניים, אי-סבילות ללקטוז יכלה להוות יתרון. כאשר חלב לא מעוכל במעי, הוא עובר תסיסה על ידי חיידקים, מה שיכול להוביל לשלשולים. במצב של היגיינה ירודה, שלשולים קשים היו עלולים להוביל להתייבשות מסכנת חיים. אם חוסר היכולת לעכל לקטוז גרם לאנשים להימנע מצריכת חלב לא מותסס (שעלול היה להחמיר בעיות מעיים בתנאים אלה), ייתכן שזה העניק להם יתרון הישרדותי מסוים, ובכך שמר על שכיחות גבוהה של התכונה.

לסיכום, העובדה שרוב יהודים, ובמיוחד אשכנזים, מתקשים לעכל חלב היא תוצאה של שילוב ייחודי של ההיסטוריה הגנטית של העם היהודי, התפתחותו באזור שבו עיכול חלב לא היה יתרון ברירתי חזק, ודפוסי נישואים פנימיים ששמרו על תכונות גנטיות מסוימות בתוך האוכלוסייה.

---

הכותב הוא מהנדס ויזם הייטק