ייצוגית נגד שופרסל בטענה לשיגור פרסומות במסרונים לנמענים שלא נתנו הסכמתם לכך

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה כנגד רשת המרכולים שופרסל בטענה לשיגור פרסומות באמצעות מסרונים לנמענים שמלכתחילה לא נתנו הסכמתם לכך או שביקשו להסיר עצמם מקבלת דברי פרסומת, וזאת בניגוד לחוק הספאם.

לדברי המבקש, עו”ד ניצן רובינשטיין מהישוב תקוע, לפני למעלה משנתיים וחצי הוא הודיע על סירובו לקבל הודעות פרסומת לאחר שהיה מדוור על הודעות אלה במשך תקופה ארוכה, ואכן שופרסל חדלה מלשלוח אליו הודעות פרסומת, וזאת עד מחצית חודש מרץ. או אז החלה שופרסל לשגר למספר הטלפון הנייד שלו באמצעות מסרון הודעות פרסומת, וכך במשך כשבועיים שלחה לו לא פחות מ-8 הודעות פרסומת.

המבקש מציין, כי בראשית חודש אפריל הוא הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה כנגד שופרסל בשל משלוח הודעות הפרסומת ולאחר קבלת התביעה חדלה שופרסל מלשלוח לו הודעות פרסומת, כאשר בין הגשת התביעה לבין חדילתה ממשלוח הודעות היא שלחה לו עוד שתי הודעות פרסומת נוספות המתווספות ל-8 ההודעות ששלחה לו קודם לכך, כך שבסה”כ שלחה לו שופרסל 10 הודעות פרסומת.

לדברי המבקש, שופרסל טענה במסגרת כתב ההגנה כי היא רשאית לשלוח לו דברי פרסומת מכוח חוק התקשורת, וכי במהלך הדיון שהתקיים בתביעה הקטנה שהגיש כנגדה, הסביר נציג שופרסל כי במהלך התקופה בה הוא קיבל הודעות, ערכה שופרסל “מבצע ממוקד” של החזרת סרבני דיוור לקבלת דיוור פרסומי, וכי היא פעלה באוותו האופן בו פעלה מולו, כלפי כל סרבני הדיוור.

המבקש מציין כי האמצעי כאמור בו עשתה שופרסל שימוש על מנת להצדיק את משלוח הפרסומות הוא שימוש כביכול בסעיף 30 א (ג) בחוק התקשורת, וכי כביכול משלוח ההודעות נעשה מבלי שהתקיימו התנאים המצטברים הנדרשים בחוק, ומכל מקום לאחר שניתנה כבר הודעת סירוב מפורשת.

בבקשה נאמר כי הפסיקה הנוהגת כבר הכירה במסגרת הליכים של בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בעילה של שיגור דברי פרסומת שלא כדין וללא הסכמה, בשיעור נזק לא ממוני בסכום של 100 שקל בגין שיגור כל דבר פרסומת.

תגובת שופרסל

״שופרסל פועלת לפי כל דין. התביעה התקבלה ותענה בערכאות המתאימות״.