זכיינית רשת אגאדיר תובעת את אונ’ בן גוריון בטענה שגרמה בפעולותיה לסגירת שערי המסעדה לזמן ממושך ולפגיעה במוניטין

אוניברסיטת בן גוריון בנגב נתבעת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע לשלם 5.3 מיליון שקל לחברת וילה בר יזמות, זכיינית רשת “אגאדיר” במרכז הספורט והנופש השייך לאוניברסיטה, במבנה אשר הוקם על ידה בהשקעה של כ-2.5 מיליון שקל.

לטענת התובעת, במהלך חודש ספטמבר 2020 כפתה עליה האוניברסיטה לבצע בתוך חמישה חודשים עבודות דחופות במהלכן בוצעה הזזת הקיר הדרומי במבנה האמור שהוקם מטעמה, וזאת בשל עבודות שבוצעו מטעם העירייה במהלכן נדרשה האוניברסיטה להסיג את החומה הדרומית של מרכז הספורט לקו הגבול בו ממוקם הנכס.

לדברי התובעת, נציגי האוניברסיטה הציבו תנאי להארכת ההסכם ההרשאה בין הצדדים, לפיו ככל ולא ישנו את מיקומו של קיר הנכס כאמור אזי ההסכם לא יוארך, ובכך מלוא השקעתה תרד לטמיון.

התובעת מציינת כי השקיעה כ-580 אלף שקל בביצוע עבודות ההתאמה במושכר, כאשר במהלך ביצוע העבודות הייתה מסעדת ההמבורגרים המופעלת על ידה סגורה לקהל לקוחותיה, תוך שהיא פעלה במתכונת מצומצמת במהלכה ביצעה משלוחי מזון ללקוחותיה, דבר שגרם לירידה רבתי בהכנסותיה במהלך ביצוע תקופת העבודות.

לטענת התובעת, האוניברסיטה גרמה לה להשקיע כחצי מיליון שקל בביצוע עבודות התאמה במושכר ומיד לאחר מכן מנעה ממנה מלהפעיל את המסעדה כדבעי, ובכך העמיקה את הפסדיה הכספיים.

לדברי התובעת, האוניברסיטה התנהלה בחוסר תום לב בהסתירה ממנה, בסמוך לחתימת התוספת השלישית להסכם ההרשאה, את העובדה המהותית בדבר העבודות הנרחבות המקיפות שהיא עתידה להתחיל בביצוען ואשר ימנעו את גישתם של לקוחות המסעדה, ויגרמו בכך לירידה ניכרת במחזור הכנסותיהן.

לטענת התובעת, האוניברסיטה אחראית לסגירת שערי המסעדה למשך תקופות זמן ממושכות, ולפגיעה אנושה במוניטין המסעדה, תוך שאבד אלמנט המשיכה של קהל לקוחות המסעדה בשל העבודה בלתי רציפה שנכפתה. אשר על כן על האוניברסיטה לפצותה בגין מלוא נזקיה שעיקרם עלות הקמת מבנה המסעדה בסך 2.5 מיליון שקל, אובדן הכנסות ורווחים, ופגיעה במוניטין, בהיקף כולל של בהיקף כ-2 מיליון שקל.

תגובת אוניברסיטת בן גוריון

“האוניברסיטה קיבלה את התביעה והיא לומדת אותה. על פניו מדובר בתביעת סרק חסרת כל בסיס. מענה מפורט יינתן בבית המשפט.

“ראוי לציין כי התובעת התנהלה ומתנהלת בחוסר תום לב מזה תקופה ממושכת ובין היתר, חדלה מלשלם את דמי השכירות וההוצאות במקום (חשמל ומים המסופקים לה ע”י האוניברסיטה) עוד טרם תחילת המלחמה. התובעת לא חדלה מהפעלת עסקה במקום, לא טרם המלחמה וגם לא כעת. היא עובדת במתכונת של משלוחים שנמצאו יעילים מאוד עבורה. למרות כל זאת וחרף הפרות חוזרות ונשנות של ההסכם מצד התובעת, האוניברסיטה ממשיכה לאפשר את פעולתה במקום ולממן את הוצאותיה כאמור לצד דרישתה לפינוי האתר וביטול ההסכם”.