התאחדות יצרני החלב בישראל עתרה לבג”ץ נגד ההחלטה להעביר את הדיון על הרפורמה במשק החלב מוועדת הכלכלה אל הוועדה למיזמים ציבוריים

לטענת ההתאחדות, ההחלטה התקבלה בחריגה מסמכות, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת, תוך שיקולים זרים ופגיעה מהותית בעקרון ההשתתפות וביכולת לקיים דיון פרלמנטרי מינימלי ומושכל באופן המצדיק את התערבות בית המשפט. לטענתה, שר האוצר, הלהוט לקדם את הרפורמה "שלו", פעל להעברת הטיפול בה לוועדה למיזמים ציבוריים בראשה עומד חבר סיעתו שלו

ועדת הכלכלה של הכנסת צילום: דני שם טוב

התאחדות יצרני החלב בישראל הגישה לבג”ץ עתירה כנגד החלטת ועדת הכנסת להעביר את המשך הדיון והכנת ההסדרים הנוגעים לרפורמה המבנית במשק החלב מוועדת הכלכלה המוסמכת והמנוסה לפי תקנון הכנסת, אל הוועדה למיזמים ציבוריים שאינה הוועדה המוסמכת ואין לה מומחיות מצטברת בתחום.

לטענת ההתאחדות, ההחלטה האמורה התקבלה בחריגה מסמכות, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת, תוך שיקולים זרים, ותוך פגיעה מהותית בעקרון ההשתתפות וביכולת לקיים דיון פרלמנטרי מינימלי ומושכל באופן המצדיק את התערבות בית המשפט כבר בשלב זה.

בעתירה נאמר, כי באישון ליל, ה-3 בחודש פברואר השנה, החליטה ועדת הכנסת בראשות ח”כ אופיר כ”ץ לדחות את דרישת היועצת המשפטית לכנסת לפצל מהותית את הדין ברפורמת החלב מחוק ההסדרים ולהמשיך את הטיפול בה אצל ועדת הכלכלה, שתקנון הכנסת קובע כי היא האכסניה לנושא זה ולדיונים בו. חלף זאת החליטה ועדת הכנסת להותיר את הרפורמה בחוק ההסדרים, בניגוד מובהק לחוות דעתה והנחיותיה של היועצת המשפטית לכנסת, להעביר את הטיפול בה לידי הוועדה למיזמים ציבוריים שהעניין אינו בסמכותה ושבינה לבינו אין ולא כלום – מהלך הנגוע בפסלות חוקית הגלויה על פניה.

הלך זה, נטען בעתירה, הונע עקב שיקולים זרים שאין מכחיש להם, הנובעים מכך שיו”ר ועדת הכלכלה הביע הסתייגות עניינית מחלק מהוראות הרפורמה המוצעת, והבהיר כי יפעל לתיקונם של אלה.

לדברי ההתאחדות בפנייה לבג”ץ, שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, הלהוט בכל מאודו לקדם את הרפומה “שלו”, פעל להעברת הטיפול בה לוועדה למיזמים ציבוריים בראשה עומד חבר סיעתו שלו, דבר שיבטיח כי הרפורמה תעבור בכנסת בדמות ובתכנים בהם מעוניין שר האוצר. לשון אחר, מדובר ב”משחק מכור” שהרי השיקולים הם זרים בהגדרה.

אשר על כן מתבקש בית המשפט להתערב במה שמכונה “הליך החקיקה”, שכאמור נועד להכתיב מראש את תוצאותיו של הדיון, ולהורות על השבת הליך החקיקה למסלולו התקין והמתחייב. לצורך כך מתבקש בית המשפט, כשלב ראשון והכרחי, לעצור בצו ביניים את מהלך הדיונים בוועדה למיזמים ציבוריים, עד אשר ילובנו הטענות מושא העתירה ותוכרע השאלה בפני איזו ועדה יתקיימו הדיונים. זאת, לצורך מניעת יצירת “מעשה עשוי” ושיבוש בלתי הפיך של הליך החקיקה התקין.

ממשרד האוצר נמסר: “המדינה תגיב בערכאות המקובלות”.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*