המועצה האזורית מגידו נתבעת לשלם 15 מיליון שקל לקשת טעמים בטענה שניתנו לרשת היתרי בנייה לא חוקיים

לדברי קשת טעמים, הימנעות הרשות מלציין בתיק המידע כל מניעה תכנונית מהותית ובפרט טענה חמורה של אי-חוקיות היתרים, איננה כשל טכני, ומדובר בהפרה של חובה סטטוטורית מחייבת שמטרתה האפשרות לתכנון ולהסתמכות, ובמקרה הנדון מדובר בפגיעה קשה באינטרס ההסתמכות שלה. תגובת המועצה: בניגוד לנטען, המועצה איננה צד לעסקה ואיננה הגורם הנותן היתרים, כך שממש לא ברור מדוע שורבב שמה של המועצה לתביעה זו

המועצה האזורית מגידו והוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה יזרעאלים נתבעות לשלם 15 מיליון שקלים לרשת מרכולים קשת טעמים (19 מרכולים). זאת בטענה לפיה הסתירו ממנה את העובדה ששמונה היתרי בנייה ושינויים שניתנו בקשר עם הנכס המסחרי שבבעלותה המצוי בשטחי המועצה היו היתרים בלתי חוקיים.

לדברי קשת טעמים היא התקשרה עם המועצה האזורית מגידו בהסכם שכירות לתקופה של 24 שנים בנוגע לנכס מסחרי המצוי בשטחי המועצה בגודל של כ-1,800 מ”ר, בשטח מקרקעין של 12 דונם בסמיכות לכביש 65, בו הופעל החל משנת 1993 מתחם מסחרי.

לטענת קשת טעמים, במחדליהן וברשלנותן גרמו לה המועצה האזורית והוועדה המרחבית להיכנס לפרויקט בהשקעה כספית של עשרות מיליוני שקלים, אליו מעולם לא הייתה נכנסת ומכניסה ראש בריא למיטה חולה לו היו נציגיהן מוסרים לה מידע אמיתי, מדויק ומהימן, כפי שחובה עליהן לעשות על פי דין.

לטענת התובעת, במחדליהן אלו הן גרמו לה לנזקים כספיים אדירים מאחר שהשקיעה משאבים אדירים בפרויקט בידיעה שמדובר בהיתרים חוקיים, וכן ויתרה על אלטרנטיבות עסקיות אחרות.

קשת טעמים מצינת כי העמדה המדהימה לפיה הוועדה המרחבית פעלה משך שנים ארוכות בצורה שיטתית באופן בלתי חוקי והעניקה משיקולים זרים בשנים 1993-2015 היתרים בלתי חוקיים, הנובעים ממעשים בלתי חוקיים של האורגנים המוסמכים בוועדה המרחבית, וכי בפועל אין זכויות בנייה לקרקע והיא אינה יכולה לפעול מכוח אותם היתרים, נמסרה לה לראשונה רק בראשית חודש פברואר 2024 מפיה של מהנדסת הוועדה בעצמה. זאת, במסגרת ישיבה רבת משתתפים שנערכה במשרדי המועצה האזורית מגידו במהלכה אמרה מהנדסת הוועדה המרחבית כי הוועדה המרחבית לא הייתה מוסמכת לתת את ההיתרים הללו, וכי קודמיה בתפקיד פעלו שלא כדין בעודם חותמים כל אחד בתורו על ההיתרים הללו.

לדברי קשת טעמים, הימנעות הרשות מלציין בתיק המידע כל מניעה תכנונית מהותית ובפרט טענה חמורה של אי-חוקיות היתרים, איננה כשל טכני, ומדובר בהפרה של חובה סטטוטורית מחייבת שמטרתה האפשרות לתכנון ולהסתמכות, ובמקרה הנדון מדובר בפגיעה קשה באינטרס ההסתמכות שלה.

בתביעה שהוגשה לבית השפט המחוזי בנוף הגליל באמצעות עו”ד שי פניני נטען כי הרשות פעלה בניגוד לעקרונות הסבירות ההגינות ותום הלב המוגבר החלים עליה, וכי התובעת הסתמכה על מצגי הרשות, השקיעה סכומי עתק, שינתה את מצבה לרעה באופן בלתי הפיך, וגררה התחייבויות חוזיות ותפעוליות אדירות בהסתמך על המידע שנמסר לה.

לדברי קשת טעמים התנהלות הרשות הכוללת מצגי שווא, שינוי עמדה בלתי מנומק, ופגיעה קשה בעקרון ההסתמכות, גרם לתובעת נזק ממשי כבד ורחב היקף והיא מקימה אחריות מלאה לפיצוייה בגין נזקיה הכבדים שנגרמו כתוצאה ממעשיה ומחדליה של הרשות.

תגובת המועצה האזורית מגידו:

“מדובר על אירועים שהתרחשו שמלפני כניסתו של ראש המועצה הנוכחי לתפקיד. עם זאת, הטענה כנגד המועצה הזויה. בניגוד לנטען, המועצה איננה צד לעסקה ואיננה הגורם הנותן היתרים, כך שממש לא ברור מדוע שורבב שמה של המועצה לתביעה זו.

“מקריאה ראשונית של כתב התביעה, האזכור היחיד של המועצה, הוא שלטענת התובעת, ראש המועצה הקודם, מר יצחק חולבסקי, סייע לתובעת להיפגש עם הוועדה לתכנון ולבנייה, למרות שזו סירבה לפגוש אותם.כך שהטענה כי המועצה גרמה לנזק לתובעת, היא מופרכת ולמעשה ההיפך הוא הנכון.

“הצענו לתובעת להסיר את שמה של המועצה מהתביעה, ואין לנו כוונה להתייחס מעבר לכך לצורת ההתנהלות של התובעת, המהלכים שביצעה והמשמעויות שלהם. כמובן שככל שתבחר התובעת להמשיך בקו פעולה זה, המועצה תגיב כמקובל בבית המשפט”.

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*