דרך ארץ מערערת על פס”ד הדוחה את תביעתה לפינוי החברה השוכרת את בתי הקפה Si-Cafe לאורך כביש 6

לפני כשנה הגישו דרך ארץ, הזכיינית של כביש 6, ודור אלון את תביעת הפינוי כנגד חברת אינטרייד בתי קפה, בהתבסס על סעיף הביטול שבהסכמי השכירות, לפיו הסכמים ניתנים לביטול על ידי דרך ארץ מכל סיבה שהיא. בית המשפט קבע קבע כי דרך ארץ היא גוף דו מהותי ולפיכך היא אינה יכולה לעשות שימוש בתניית ביטול זו

סי קפה. צילום מסך

חברת דרך ארץ הייווייז (1997) זכיינית כביש 6, מערערת לבית המשפט המחוזי בתל אביב על פסק הדין הדוחה את תביעתה לפינויה של חברת אלון אינטרייד בתי קפה, מבתי הקפה Si-Cafe הנמצאים במתחמי תחנות הדלק לאורך כביש 6.

דרך ארץ מציינת כי חברת אלון דלק ניהול ותפעול רשתות (1999)’ עמה התקשרה בחודש אוקטובר 1999 בהסכם הפעלה להפעלת שטחי המסחר שבתחנות הדלק האמורות, התקשרה בחודש אפריל 2004 בהסכם שכירות עם חברת אינטרייד בתי קפה, בה היא מחזיקה ב-50% מהמניות, במסגרתם השכירה לה ארבעה מבנים מסחריים בתחנות הדלק הנמצאות בכביש 6 וכן מבנים נוספים הנמצאים בסמוך. עוד מציינת דרך ארץ, כי בין דור אלון לבין אינטרייד מתנהל הליך בוררות במסגרתו טוענת דור אלון להפרת הסכמי השכירות בין הצדדים.

לפני כשנה הגישו דרך ארץ ודור אלון את תביעת הפינוי כנגד חברת אינטרייד בתי קפה, בהתבסס על סעיף הביטול שבהסכמי השכירות לפיו הסכמים ניתנים לביטול על ידי דרך ארץ מכל סיבה שהיא.

ואולם בית משפט השלום בתל אביב (השופטת ט. פישמן לוי) קבע כי דרך ארץ היא גוף דו מהותי ולפיכך היא אינה יכולה לעשות שימוש בתניית ביטול “מכל סיבה שהיא”, וכי עצם השימוש במונח זה ללא הנמקה כלשהי, אינו סביר ואינו ראוי, כאשר עסקינן בגוף דו מהותי.

עוד השתכנע בית המשפט, כי במקרה הנדון לא קיימת עילה לגיטימית היכולה להצדיק את ביטול הסכמי השכירות. לדברי בית המשפט, דרך ארץ ודור אלון חברו ביוזמה חשאית ופסולה להחלפתה של השוכרת, ובכך הפרה דרך ארץ אץ חובת תום הלב המוגברת החלה עליה, וכפועל יוצא מכך היא אינה זכאית לסעד הפינוי.

עתה מבקשת דרך ארץ לבטל את פסק הדין בנימוק לפיו הוא לוקה בטעויות קשות ובולטות, נפלו בו כשלים מהותיים, והוא נסמך על יישום שגוי ומוטעה של ההלכות שנפסקו לעניין סיווג גוף כגוף דו מהותי וההשלכות הנובעות מכך.

לדברי דרך ארץ, בית משפט השלום טעה כאשר סיווג אותה כגוף דו מהותי, קל וחומר כאשר לא נפרסה בפניו תשתית עובדתית להוכחת הדבר. לטענתה לא ניתנה לה ההזדמנות להתגונן בנוגע לסיווגה כגוף דו מהותי, ובכך נגרם לה קיפוח קשה משמעותי ובלתי מוצדק בזכויותיה הדיוניות המהותיות והבסיסיות, ודי בכך כדי להצדיק את ביטול פסק הדין.

עוד טוענת דרך ארץ בערעורה כי כאשר מדובר בהסכם הניתן לביטול “מכל סיבה שהיא” היא אינה נדרשת להציג טעם או סיבה לביטול. למרות זאת, היא פרסה בפני בית המשפט ראיות למכביר לעצם העובדה כי רצונה לביטול הסכם השכירות מושתת על הגיון כלכלי סביר ואף מתחייב. זאת, מאחר שדמי השכירות המשולמים לה נמוכים באופן משמעותי ממחיר השוק, כפי שנלמד גם מהעובדה לפיה השוכרת עצמה הציעה לה הגדלה משמעותית של דמי השכירות.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*