

בשר חדש – יש דבר כזה! זה לא באמת בשר מין החי, אבל הוא מוגש כמו, נראה כמו, מרגיש כמו ודומה לו בטעם. אז ממה זה עשוי ומה חשוב לנו, הצרכנים, לדעת.
תחום החלבונים האלטרנטיביים צומח בהתמדה בארץ ובעולם כולו. כמה נתונים: תעשיית הפודטק הישראלית מובילה בשוק תחליפי הבשר – במקום שני בעולם בהשקעות בתחום חלבון חלופי, אחרי ארצות הברית. הצרכנים של תחליפי הבשר הם טבעונים, צמחוניים אך בעיקר מפחיתנים – צרכנים הממעיטים בצריכת בשר מבעלי חיים. היקף ההשקעות בחלבון אלטרנטיבי בישראל הוא 1.3 ביליון דולר. יש בישראל 75 חברות סטארט-אפ העוסקות בתחום – כך על פי רשות החדשנות וארגון GFI ישראל הפועל בתחום החלבונים האלטרנטיביים.
ממהפכה למהפכה
אחד המנועים החשובים להשקעות בתעשיית המזון הוא הרחבת מקורות המזון לאוכלוסיית העולם הגדלה. המהפכה התעשייתית החלה לפני כ-250 שנה באירופה. המטרה הייתה הארכת חיי המדף של התוצרת החקלאית והגשת אוכל בטוח מהרעלות מזון. הומצאו אז המצאות כמו קופסת השימורים והפיסטור. מהפכת המזון החדשה גם היא מנופפת בדגל ההבטחה של מספיק מזון לתעשיית העולם הצומחת. הפעם, נוסף גם הדגל האידאולוגי של שמירה על הסביבה וזכויות בעלי החיים.
רידיפיין מיט על המדפים
מוצרי חברת רידיפיין מיט – כבר נמצאים על מדפי הסופר ובמסעדות ברחבי הארץ. זו הזדמנות להיכרות עם מגוון מוצרי חברת רדיפיין מיט המציעה מגוון רחב של מוצרי בשר חדש: זה שאינו מכיל רכיב מין החי – על בסיס רכיבים צמחיים.

המוצר מוגדר כאולטרה-מעובד. כל רכיב, כולל אלו שמקורם בחלבון צמחי וגם כאילו שמקורם אינו מהטבע, עוברים תהליכי עיבוד והתאמה פונקציונאלית למוצר אליו הם הוספו.
מורן לוי הוא דירקטור איכות גלובאלי ברידיפיין מיט. מכיוון ששירת במילואים החל מה-7 באוקטובר, לסירוגין, בקושי הצלחנו למצוא זמן קצוב לשיחה. לוי יעשה כל מה שאפשר כדי להבטיח את איכות חומרי הגלם ותהליכי הייצור. מחלקת האיכות תערוך את כל הבדיקות על מנת להבטיח מוצר נקי משאריות לא רצויות, מהתהליכים הכימיים אותם עבר. שמן מזוכך למשל, שהוא שמן שעבר תהליכי ניקוי וטיהור כדי להבטיח שלא יהיו בו טעמי לוואי – לוי יבטיח שלא יהיו במוצר שאריות של ממיסים אורגניים או שאריות חומרי חיטוי, כמו גם ברכיבים המעובדים האחרים. בתבלינים שנוספים למוצר לוי יבטיח תבלינים נקיים משאריות חומרי הדברה ושלא ייעשה שימוש בטכנולוגיות שיכולות לשנות את המוצר.
רכיבי המוצר החדש
לעומת הבשר מהחי המורכב מרכיב אחד בדרך כלל – בשר, מוצרי רידיפיין מיט מכילים עשרה עד עשרים רכיבים. אלו רשומים על התווית, כנדרש ממשרד הבריאות, ועל פי דרידות החוק מטכנולוגיות ופטנטים.
למשל בורגר – רכיבים: מים, חלבון מהצומח, שומן קוקוס מזוכך, שמן קנולה מזוכך, חומרי טעם וריח, מתיל תאית (מסמיך), מלטודקסטרין, תפוח אדמה מיובש, מיצוי פיטריות, תמצית אגסים מקורמלים, סודה לשתייה, מלח, מיץ פטל, ויטמינים ומינרלים, רכז סלק (צבע מאכל).
עזרי ייצור, טכנולוגיות ופטנטים – אין חובה לרשום על התווית. ההצהרה הלוכדת את הצרכן היא: ללא מוצרים מין החי, ללא רכיבי הנדסה גנטית (GMO). המוצר עשיר בחלבון וכשר.
נשים זכוכית מגדלת על רכיבי המוצר – האם זה בריא לנו?
חלבונים צמחיים שעוברים עיבוד כדי להיות הכי קרובים לחלבונים מין החי; תוספים, חלקם טבעיים, שיקנו את הצבע, המראה והמרקם של בשר; שמן מזוכך שהוא שמן שעבר תהליכי ניקוי וטיהור כדי להבטיח שלא יהיו טעמי לוואי. הזיכוך נעשה בטמפרטורות גבוהות ועם ממסים ממקור נפט – ערכים תזונתיים, מעבר לתכולת השמן, מוזערו; תבלינים חכמים כדי לחקות את טעם הבשר; חומרים נוספים כדי להדביק את הכל ביחד.
ומה ביחס לגוף האדם?
מערכת העיכול של האדם פוגשת חומרים אילו בפעם הראשונה, האם היא מותאמת לטפל בהם? מהו האפקט המצטבר באיברים הפנימיים? הטיעון הבריאותי הוא שאין כולסטרול. האם כולסטרול הוא הטיעון העיקרי? בל נשכח שהגוף צריך כולסטרול לתיפקודו התקין.
משרד הבריאות בישראל, כמו גם ה-FDA האמריקאי, עורכים מבחנים מעמיקים ומקדמים אישור המוצרים. האם זה מספיק? האם לא יהיה אפקט מצטבר? האם מדובר בהמשך של מגפת ההשמנה לה אנו עדים היום, שנראה שמקורותיה העמוקים הם המהפכה התעשייתית, המאפשרת לקהל צרכנים רחב לחיות רק מתוצרת מעובדת. המלעיזים יגידו, שאחרת הם לא היו חיים כלל. האומנם?

כמה זה עולה לנו
מוצרי רידיפיין-מיט זמינים על מדפי הרשתות, לחברות ההסעדה ולמסעדות. השוואת מחירי המוצר הצמחי של רידיפיין מיט לבשר מן החי ברשת שופרסל-אונליין:
מהקצבייה – טחון בקר 34.95 שקל ל-500 גרם בהנחה.
רידיפיין מיט טחון בסגנון בקר 47.75 שקל ל-500 גרם במבצע.
ההתפתחות בעולם
15.7 ביליון דולרים מושקעים בארצות הברית בתחום החלבונים האלטרנטיביים עם הערכה לצמיחה ל-25.2 ביליון דולר עד 2029. מנוע הצמיחה הוא דרישת הצרכנים למוצר ידידותי לסביבה, הנתפס כבריא ואתי ושומר על זכויות בעלי החיים וצריכת חלבון מין הצומח. מקורות החלבון מגוונים: מקורות צמחיים, חרקים ומוצרי תסיסה. ההתפתחות המואצת מתאפשרת בזכות השקעות מסיביות של תאגידי מזון גלובליים ענקיים וקרנות. לאן באמת מובילה אותנו תעשיית הפודטק יוכלו לבדוק רק הדורות הבאים.
הכותבת היא מהנדסת מזון, מרכזת את תחום התעשייה האורגנית בארגון לחקלאות אורגנית בישראל “טוב השדה”
הבנתי מה זה לא. לא מצליח להבין מה זה כן.
למשל, מה ההבדל בין “טחון בקר” לבין “טחון בסגנון בקר” ומדוע יש הבדל ביניהם של כמעט 13 ש”ח לחצי ק”ג.
תסלחי לי טלי, אבל הכתבה רק גורמת לי להתרחק מ”בשר” כזה.