ב-1 בינואר 2020 ייצבעו מדפי הסופרמרקט באדום / מאת טלי ברנר

החל ב-1 בינואר 2020 יכנסו לתוקף תקנות סימון המזון המזיק, אשר יחייבו את היצרנים לסמן בחזית האריזה במדבקה אדומה מוצרים המכילים כמות גבוהה של שומן רווי, סוכר ונתרן. איך יתמודדו הצרכנים עם מבול האינפורמציה? איך מתכוננת תעשיית המזון?

טלי ברנר. צילום: שי שבירו

המהפכה כבר בפתח. בינואר 2020 ייצבעו מדפי הסופרמרקט באדום. משרד הבריאות העריך כי 56% מהמוצרים הארוזים יקבלו תוויות אדומות למיניהן. איך יתמודדו הצרכנים עם מבול האינפורמציה? איך מתכוננת תעשיית המזון? האם זו השיטה הנכונה לטפל בבריאות הציבור?

תקן ישראלי 1145 – תקן סימון מזון ארוז מראש, מחייב את יצרן המזון והיבואן להעביר מידע החיוני לצרכן. על תוויות המזון מופיע מידע רב כמו : שם המוצר, פירוט הרכיבים, ערכים תזונתיים כמו: אנרגיה, פחמימות, חלבונים, שומנים, מלח, שם היצרן, כתובתו, כשרות  – אינפורמציה שמאפשרת לצרכן להכיר את המוצר לפני שהוא קונה וצורך אותו.

החל ב-1 בינואר 2020 ייכנסו לתוקף תקנות סימון המזון המזיק, אשר יחייבו את היצרנים לסמן בחזית האריזה במדבקה אדומה מוצרים המכילים כמות גבוהה של שומן רווי, סוכר ונתרן.

 

סימוני סוכר ושומן על חטיפי שוקולד. צילומים: טלי ברנר

מחקרים שנעשו בעולם מראים, כי בעת הרכישה הצרכן מבקש לדעת בזמן קצר האם המוצר שהוא קונה בריא או שאינו בריא, כלומר הצרכן זקוק לשיטת סימול פשוטה, מהירה וזמינה, אשר  תאפשר לו לקבל החלטה מהירה ושיפוטית האם לרכוש את המוצר ובאיזה מוצר לבחור.

סימוני המזון האדומים

התקנות יכנסו בשתי פעימות:

הפעימה הראשונה תחל ב-1.1.2020 – היצרנים יחויבו לסמן במדבקה אדומה בחזית האריזה במידה שבכל 100 גרם של המוצר יש יותר מ-500 מ”ג נתרן, או יותר מ-13.5 גרם סוכר או 5 גרם שומן.

בפעימה השנייה – שנה לאחר מכן (1.1.2021), הסימון יחל גם על מוצרים המכילים יותר מ-400 מ”ג נתרן, 10 גרם סוכר ו-4 גרם שומן רווי.

סימון אדום בחזית האריזה
ל-100 גרם מוצר שלב 1 : 1.1.2020 שלב 2 : 1.1.2021
מזון מוצק
נתרן (במ”ג) 500 400
סוכר (בגרמים) 13.5 10
שומן רווי (בגרמים) 5 4
מזון נוזלי
נתרן (במ”ג) 400 300
סוכר (בגרמים) 5 5
שומן רווי (בגרמים) 3 3

אדון בסוגיה בהיבט התעשייה והיבואנים ובהיבט הצרכן. תעשיית המזון נדרשת, בעקבות דרישות החוק, להשמיד מלאי אריזות אשר לא עומדות בדרישת החוק. לצד העלויות הקבועות ישנן עלויות חד פעמיות לרפורמה, הכוללות את שינוי התווית בגב האריזה ותווית בחזית האריזה (הכולל עלויות אדמיניסטרציה, עיצוב גרפי, טרום הדפסה וחומרי דפוס).

ליבואנים – העלויות הקבועות של הרפורמה הן עקב הצורך בהדבקת מדבקה שיפוטית בחזית האריזה ואלו כוללות את השכר לעובד שמדביק את המדבקות ועלות המדבקה עצמה.

הסימונים על דגני בוקר. צילומים: טלי ברנר

בשנתיים האחרונות עוסקות חברות המזון בפיתוח מואץ של מתכונים חדשים. המתכונים מופחתי הסוכר/מלח/שומן רווי – יקרים יותר. חלק מעלות תהליך הפיתוח ועלות החומרים החלופיים סופג המפעל, אך חלק מהעלויות יועבר לצרכן. לסיכום, מוצרים מופחתים יקרים יותר לצרכן, ולעיתים אולי גם פחות טעימים.

החברות הגדולות : קוקה קולה, תנובה, שטראוס, אוסם, תלמה, פריגת, פרימור – יוכלו לספוג את העלויות הגבוהות הנלוות להחלפת התוויות. חברות בינוניות וקטנות ייפגעו קשה יותר.

הצרכנים יגלו על המדף אריזות חדשות, ואפשר כבר לראות הרבה אריזות עם רקע אדום, האדום ממסך את התווית השיפוטית. למשל סמל הסוכר בכמות גבוהה שמופיעה על פחיות הקולה “נטמע” ומשתלב באופן אינטגרלי באריזה (כפי שאפשר לראות בצילום).

והצרכן יגלה כי בבבקבוק קטן של אקטימל יש 2.5 כפיות סוכר. חלק מהסוכר מקורו בחלב, אך יש גם סוכר מוסף. הצרכן יגלה עוד מוצרים רבים נוספים שלא ידע שהם מכילים סוכר וזה ללא ספק חשוב. הרגולטור דורש להתוות את כל כמות הסוכר ללא אבחנה בין סוכר המגיע מחומר הגלם, כמו מיצי פירות או חלב, לבין הסוכר הלבן המוסף. כמעט כל משקאות הפרי יהיו עם תווית אדומה.

המדינה היחידה בעולם שעשתה מהלך דומה היא צ’ילה והרפורמה מיושמת בה כבר שנה וחצי. היום לא ברור אם המהלך הצליח. בימים האחרונים נשלח מכתב מבכירים במשק לארגון הבריאות העולמי העוסק במודל הצ’יליאני. במכתב טוען אנדריאס פון וודמאייר, נשיא איגוד התעשיינים: “צ’ילה היא המדינה היחידה שיש בה סימון של מוצרים יותר משנה. אנו סבורים כי אין לסימון כל השפעה חיובית”.

סימוני שומן רווי ונתרן על קבנוס
סימוני שומן רווי ונתרן על קבנוס

ומה עושים במדינות אירופה המפותחות?

את המהלך התחילו מדינות סקנדינביה, לטיפול במוצרים עם תכולת סוכר גבוהה – הטלת מס סוכר. מוצרים עם כמות סוכר גבוהה משלמים מס ובהתאם לכך מחירם לצרכן עולה. ממשלת ישראל הבטיחה שלא תעלה מיסים, על כן לא נקטה במהלך של התקנת מס סוכר.

יש הסבורים, כי מהלך זה של משרד הבריאות משדר חוסר אמון בצרכן הנבון, שמסוגל לקרוא תויות ויכול להחליט מה מתאים לו. שהרי בסופו של דבר, לא את המוצר היחיד אנחנו צורכים, אלא סל מלא. מה שחשוב לבריאות הוא סך המוצרים הנצרכים ביום. למעשה, יצרן המזון נדרש לשים תווית שהמזון שהוא מייצר או משווק מזיק. על קופסאות סיגריות יש סימון שהעישון הורג והשאלה היא האם המהלך הצליח? התמונות על קופסות הסיגריות הולכות ונעשות מפחידות, אך נראה כי המעשן לא רואה אותן כלל. לעומת זאת, לאכול אנחנו מוכרחים.

להבנתי, נדרשת תכנית לאומית לקידום אורח חיים בריא. תזונה נבונה ופעילות גופנית. משרד הבריאות נדרש להכנת תוכנית הסברה והקניית ידע בנושאים אלו. בנובמבר 2016 הוקמה ועדה לאסדרת תזונה בריאה – זהו כיוון נכון של חינוך האזרחים, ולמטרות אלו יש לרתום את התעשייה.

השנה גם מתחילים לדבר על סימון ירוק – של מזון בריא.

סימון פחיות משקה. צילומים: טלי ברנר

טלי ברנר היא מהנדסת מזון יותר מ-35 שנה. מרכזת את תחום התעשיה האורגנית בארגון לחקלאות אורגנית בישראל, חברה בוועדות רגולציה במזון בארץ ובעולם

 

 

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*