תמי לנצוט-ליבוביץ’, נשיאת מסדר אבירי הגריל הישראלי, מקדמת את פני החברים המגיעים עטויי מסכות, בחליפה לבנה מהודרת. הכניסה למתחם, אי שם בלב שדות עמק חפר, לא רחוק מנחל אלכסנדר, מותרת לאחר סקירת מד החום האלקטרוני. שגריר יוון בישראל, פניוטיס סאריס, וחברי המסדר בישראל נפגשים, בזהירות הנדרשת, עם הרבה געגוע לאוכל טוב, יין משובח וחברותא, לערב של תרבות המטבח היווני. ההפתעה הגדולה שלי הייתה היינות המצויינים – אלכוהול יווני הוא לא רק אוזו.
מברכים בהפגשת מרפק ומזדרזים להיפרד מהמסכה להתמסר להנאה מקוקטייל חגיגי ועשיר של יין, אוזו ומנות בטעם יווני. ברבוניות מטוגנות, בסגנון של השף אבשה, שהיו מצוינות. רק ריבוי העצמות מנע ממני להמשיך ולהתענג על עוד כמה. בורקיטות ממולאות במנגולד ועשבי תיבול ופשטידות תרד מקנקי. אדי
האניס מהאוזו שנלגם בכמויות שלא היו מביישות אף טברנה יוונית, אפפו את כולנו. רובנו כבר היינו מבושמים, עוד לפני שהתיישבנו לארוחה, בתחושת הקלה נהדרת של – יש חיים אחרי הקורונה.
שגריר ייון בישראל, שהתחיל בתפקידו זה לא מכבר, קיבל את פני הבאים בלחיצת יד נחושה (היי, שכחת שאסור!). אדם חביב, שמח, אוהב חברה, מברך בקצרה ומקווה לשיתופי פעולה עתידיים בין המדינות. בהמשך הערב הוא גם רקד והרגיש נוח מאוד בחברת המקומיים. יחד עם הנספח המסחרי הם שמחים למפגש וחושבים על הזדמנויות עתידיות.
מוזמנים לישיבה סביב שולחנות תחת כיפת השמיים. השולחנות מרוחקים זה מזה כנדרש בימי “עוד לא נגמרה הקורונה”. לכל סועד יש מרחב ישיבה נוח ובטוח. השולחן מכוסה במפת משבצות כחול-לבן. על כל שולחן מתנוסס דגל יוון שבו תשעה פסים בכחול ולבן ובפינה ריבוע כחול עם צלב לבן. הפסים מסמלים את תשע ההברות של המוטו הלאומי היווני “חופש או מוות”.
אוירה יוונית אופפת אותנו בכל זמן שהותנו עם מוסיקה יוונית חיה. נגן בוזוקי מנגן נעימות יווניות מקוריות והרבה מלודיות של יהודה פוליקר ויעקב גלעד שהאוזן המקומית מורגלת ואוהבת.
טעמנו יינות של יקב רוסאס, היקב היווני הכשר הראשון המייצר יינות לבנים, רוזה ואדום. ויין לבן מיקב קורוניוטיס שזכה במקום ראשון במספר תחרויות בינלאומיות.
על החלק הקולינרי מנצח אבשה, שף בית האוכל, שהערב מכין ומגיש מעדנים בסגנון יווני המבוססים על חומרי גלם איכותיים, שחלקם מקומיים וחלקם הגיעו במטוסי המטען ישירות מיוון.
“אירוע הוא חוויה מורכבת הפועלת על כל החושים; תצרף של טעם, ריח, צבע, ניחוחות, אהבה, צליל וריגוש. המזנונים מעוצבים בהקפדה ובהרמוניה, האירוע הוא אחד ויחיד, כי חלומות לא מעצבים בפס ייצור. מבטיחים חוויה של פינוק ורגיעה” (מתוך האתר של אבשה).
לפתיחה הוגשו מנות יווניות קלאסיות של סלט ירקות קצוץ, סלט חצילים עם לימון ושמן זית, סלט ציזיקי ולחם עם זיתי קלמטה, שאלוט ושמן זית. רפרטואר ים תיכוני מוכר, אפילו בנאלי, אבל מאוד ערב לחך ומוקפד.
מנת דניס על מצע ירקות ירוקים בתיבול לימון, שום וזרעי עגבניה מלווה ביין מלאגוסיה של אלפא אסטייט. המפגש הראשון היה עם הריח. יין לבן, מאוזן, פירותי ופרחוני שמלווה נהדר את המנה. היין מגיע מאיזור רמת אמינדאון, בצפון מערב יוון, איזור מתפתח בו גידלו ענבים עוד בעת העתיקה. איכות הקרקע, ההרכב שלה וניקוז המים שומרים על הגפנים מפני התפתחות פילוסטרה. הזן הנפוץ ביותר באיזור זה הוא הזינומאוורו שנבחר ללוות את המנה העיקרית.
זוגות זוגות הגיעו מנה של סופלאקי עוף וסופלאקי אנטרקוט על מצע פלפלים חריפים שהיו עסיסיים ונימוחים, ומנה עיקרית של קבב בסיגנון יווני וצלעות כבש עם שמן זית, רוזמרין ואורגנו, שהוגשה עם יין אדום: AXIA המורכב מ-50% זינומאוורו ו-50% סירה. יין מעולה, עגול, מריר מלא טעמים. הסירה מעדנת את טעמי הזינומאוורו הקשים (ציטוט מאדם מונטיפיורי).
חוויית הארוחה מאוד טובה ובלטה בה באופן מאוד מובהק היכולת של היין להעצים את טעמי המנות. המנות הוגשו בטמפרטורה הנכונה, ריחניות, מעוררות תיאבון, צבעוניות נעימה וטעמים משתלבים. כל החושים חגגו, כפי שהבטיח אבשה.
והשירות מצוין. צוות מיומן, כל זמן הארוחה עטוי במסכות על האף והפה. הסועדים מרגישים אי נוחות בשל השוני. לאכול אי אפשר עם מסכה, אבל המלצרים ואנשי השירות שאינם נדרשים לטעום – הקפידו על המסכות. העייניים שלהם חייכו, תשומת הלב והאדיבות של הצוות גברה על הניכור.
המנות האחרונות גם הן לא אכזבו, מאפה עם גבינות, “סופגניות” קטנות על שיפודים וגלידת יוגורט עם סירופ שקדים הוגשו עם יין דזרט הכי טעים שטעמתי מסוגו.
הכותבת היא מהנדסת מזון יותר מ-35 שנה. מרכזת את תחום התעשיה האורגנית בארגון לחקלאות אורגנית בישראל, חברה בוועדות רגולציה במזון בארץ ובעולם.
Leave a Reply