איזו חברת ביטוח תפצה את קר-פרי לאחר שהפרי שאחסנה במחסן חיצוני נמצא פגום? / עו”ד ג’ון גבע

בבית משפט השלום בתל אביב-יפו נדונה תביעתה של הראל חברה לביטוח (התובעת) על ידי עו”ד אסף רוטשטיין נגד איילון חברה לביטוח (הנתבעת) על ידי עו”ד אלישע אטיאס. פסק הדין ת”א 67888-08-21‏ מפי השופט יאיר דלוגין ניתן ב-1 בפברואר 2025.
לבית המשפט הוגשה תביעה כספית בעילה של ביטוח כפל. חברת קר-פרי חולון עוסקת באספקת שירותי אחסנת מוצרי מזון ושתייה בקירור. לעיתים היא מאחסנת סחורה במחסני קירור חיצוניים, כדוגמת מחסניה של חברת תוצרת חקלאית מובחרת בע”מ. הראל הפיקה לקר-פרי פוליסת ביטוח חבות כלפי צד שלישי. קר-פרי העבירה לתוצרת-חקלאית חלק ניכר ממלאי הפרי שאייס-דרים איחסנה אצלה. במספר משטחים שהוצאו מאחסון, מלאי הפרי נמצא רקוב או פגום, לאחר ההפשרה. עקב כך, פיצתה קר-פרי את אייס-דרים בגין הנזק שנגרם לפרי שאוחסן במחסניה של תוצרת-חקלאית.
הראל שילמה לקר-פרי את דמי הנזק ובתביעה זו היא תובעת את איילון, שביטחה את תוצרת-חקלאית עקב קיומו של כפל ביטוח, כהגדרתו בסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, ולפיו נטען כי על איילון לשפות את קר-פרי יחד ולחוד עם הראל, ביחס לסכום הביטוח החופף. על איילון לשאת עמה בנטל החיוב שבו נשאה כלפי קר-פרי, לפי היחס שבין סכומי הביטוח.
איילון הכחישה את טענות הראל וטענה שעל מנת שיתקיים כפל ביטוח, הביטוח צריך להיות ביטוח בגין אותו סיכון, והראל ביטחה את קר-פרי בביטוח חבות כלפי צד שלישי, בעוד שאיילון ביטחה את תוצרת-חקלאית בביטוח שבר מכני. מבדיקתה עלה שלא נגרם נזק בשל כשל מכני וכי מלאי הפרי אוחסן בהתאם להסכם שנכרת בין קר-פרי לבין תוצרת-חקלאית. לא הייתה תקלה במערכת הקירור בחדר שבו אוחסן הפרי ולאורך כל התקופה, הייתה הטמפרטורה, כקבוע בהסכם ההתקשרות.
בית המשפט ציין שאיילון הודתה באחריותה לנזק שנגרם לפרי שאוחסן אצלה, אלא שלטענתה, קר-פרי ויתרה בהסכם עם תוצרת חקלאית על זכות השיבוב לכן עילת התביעה היא לכפל ביטוח, ולטענת איילון לא מתקיימים התנאים לכפל ביטוח.
בית המשפט היפנה להוראותיו של סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, שקובע שהתנאים לביטוח כפל הם: קיומן של שתי פוליסות ביטוח או יותר אשר חלות על מקרה הביטוח, הביטוח הוא לתקופות חופפות ושהפוליסות מכסות את אותו סיכון. תנאים אלה הם תנאים מצטברים.
בית המשפט ציין שבעניין נשוא התביעה יש שתי פוליסות ביטוח תקפות שהפיקו הראל ואיילון למבוטחותיהן, והן חלות בתקופות חופפות, שתי הפוליסות היו בתוקף בתקופה הרלוונטית.
הצדדים חלוקים בשאלה האם הייתה תחולה לפוליסות והאם הפוליסות ביטחו את אותו הסיכון. בית המשפט קבע שהפוליסות לא ביטחו את אותו הסיכון, הראל ביטחה את קר-פרי בפוליסת ביטוח חבות בעלי מחסנים ואיילון ביטחה את תוצרת-חקלאית בפוליסת ביטוח רכוש עקב שבר מכני.
לטענת איילון, מדובר בשתי פוליסות המבטחות סיכון שונה ועל כן, לא מתקיים כפל ביטוח, איילון ביטחה רכוש, שהוא הנזק שייגרם לפרי בקירור אצל תוצרת-חקלאית, בשל עליית טמפרטורה עקב שבר מכני, ואילו הראל ביטחה חבות, היינו את חבותה של קר-פרי. בהקשר זה, הפנתה איילון לספרו של המלומד י’ אליאס, שכתב שביטוח כפל מתקיים כאשר הפוליסות השונות מכסות את אותו סיכון ואין לדבר על ביטוח כפל כאשר הביטוח האחד הוא ביטוח רכוש והאחר הוא ביטוח אחריות. הדברים גם מעוגנים בפסיקה, שם נקבע שלא חל ההסדר של כפל ביטוח מקום בו מדובר בסוגי ביטוח שונים.
בית המשפט קבע, שהביטוחים מושא התביעה הם ביטוחים שונים ונועדו לבטח סיכון שונה. הפוליסה שהפיקה איילון לתוצרת-חקלאית מכסה נזקי רכוש לפרי המאוחסן אצלה, כמבוטחת, בלי קשר לשאלה האם הנזק נגרם באשמת תוצרת-חקלאית. לעומת זאת, הפוליסה שהפיקה הראל לקר-פרי מכסה את חבותה של קר-פרי כלפי צד שלישי בשל אחריותה לנזקים שנגרמו לפרי, ככל שאחריות כזו קיימת. מדובר בביטוחים המבטחים סיכון שונה.
הראל טענה שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון, שמקום בו שני מבוטחים שונים החזיקו בפוליסות ביטוח המכסות את אותו אינטרס בנכס, תחול חובת ההשתתפות בין המבטחים ולכן טענת הראל היא שהפוליסות שלה ושל איילון מכסות שתיהן את אותו אינטרס, שהוא אינטרס הבעלים של הסחורה המאוחסנת.
בית המשפט לא קיבל את טענת הראל היות שהפסיקה הזו, שהייתה במחלוקת, הייתה אחרת והיא האם סעיף 59 לחוק, העוסק במקרים של כפל ביטוח, חל גם במקרה שבו מדובר בשני מבוטחים שונים או יותר, שכל אחד מהם עשה פוליסה בחברת ביטוח אחרת שביטחה את אותו הסיכון, או האם הוא חל רק על מקרים שבהם מבוטח אחד עשה מספר פוליסות אצל חברות ביטוח אחדות שמבטחות את אותו סיכון.
בשאלה זו קבע בית המשפט שהוראת סעיף 59 לחוק, אינה חלה רק במקרים שבהם מבוטח אחד ביטח את אותו נכס, מפני אותו סיכון, אצל מבטחים שונים, אלא גם על מקרים שבהם מספר מבוטחים עשו פוליסות אצל חברות שונות המבטחות את אותו הסיכון, ונקבע שההסדרים שקבועים בסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח לזכות ההשתתפות בין המבטחים במצב של ביטוח כפל יכולים לחול גם במצב שבו אין זהות בין המבוטח או המוטב על-פי שתי הפוליסות, שיכסו סיכון זהה לפגיעה באינטרס זהה בנכס. גם במקרה שבו מדובר בשני מבוטחים, שעשו כל אחד ביטוח אצל מבטח אחר, תנאי לתחולת סעיף 59 לחוק הוא כי הפוליסות כיסו את אותו הסיכון. האמירה לגבי האינטרס הזהה בנכס, אינה גורעת מדרישת החפיפה לגבי הסיכון המבוטח. מצב של כפל ביטוח יחול רק אם הסיכון לפגיעה באינטרס הזהה הוא אותו סיכון.
בית המשפט קבע שבמקרה הנוכחי, לא מספיק שהפוליסות ביטחו מקרה של פגיעה בפרי, כלומר אינטרס זהה ביחס לפרי, אלא יש צורך, לצרכי תחולת הסעיף של כפל ביטוח, שהסיכון המבוטח בשתי הפוליסות, לנזק המתייחס לאינטרס הזהה של פגיעה בפרי, יהיה אותו סיכון, ותנאי זה לא מתקיים במקרה זה. היות שהתנאים לקיום ביטוח כפל הם תנאים מצטברים, נדחתה התביעה.
עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע אם הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

הכותב הוא מייסד ושותף במשרד ג’ון גבע-הדר עורכי דין ומגשרים

• הכתבה פורסמה לראשונה בפוליסה, עיתון הביטוח והפיננסים.