מכון תערובת עותר לבטל החלטה של המשרד להגנת הסביבה שלא לחדש רישיון עסק בטענה למפגעי ריח

חברת ע.כ. שיבולת דגן (1994) הגישה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת עתירה מנהלית להורות על ביטול החלטת המשרד להגנת הסביבה שלא לחדש את רישיון העסק שלה, בטענה למפגעי ריח וזיהום אוויר. החברה מפעילה זה כ-18 שנים מכון תערובת בקיבוץ מרחביה בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל.

לדברי העותרת, כלל לא מדובר במפגע ריח אלא בריח טבעי של פעילות חקלאית המאפיינת את האזור, וכי אף לשיטת המשרד להגנת הסביבה “מפגע הריח” שהיא מייצרת אינו חריג לעומת “מפגעי ריח” הנוצרים מיתר הפעילות החקלאית במקום, אולם קל יותר להיטפל אליה מאשר לקיבוץ ולחקלאים.

לטענת העותרת, עצם העובדה כי המועצה האזורית החליטה שלא להוציא צו הפסקה מנהלי נגדה בתום השימוע שנערך לה מלמדת, כי לא היו דברים בגו ולא היה בסיס עובדתי ראוי למתן צו הפסקה מנהלי. אלם בהינתן שבידי המועצה אזורית לא היה בסיס עובדתי לתת צו הפסקה מנהלי, היא בחרה לשנות את הגישה ולהפעיל לחצים על המשרד להגנת סביבה לסגירת מכון התערובת – כך על פי הבקשה.

לדברי העותרת, בסוף חודש ינואר היא זומנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה בטענה לפיה היא אינה עומדת בתנאי רישיון העסק וכי היא מזהמת את האוויר. במהלך השימוע הבהירה העותרת, כי בכוונתה להעביר את פעילות מכון התערבת למקום אחר (אזור תעשייה) ובתוך כך להקים מכון תערובת חדשני בהתאם לטכנולוגיה המיטבית הזמינה. אולם בסוף חודש מאי התקיים לה שימוע נוסף, בטרם הוצאת צו הפסקה מנהלי לפעילות מוצרי החלב במכון התערובת.

בסוף חודש יוני, נאמר בעתירה, שלחה המועצה האזורית לעותרת מכתב התראה, ממנו למדה כי המשרד להגנת הסביבה סירב לחדש את רישיון העסק שלה באופן כללי וללא שום קשר לשימוש במוצרי החלב, וזאת בניגוד גמור הצהרותיו, לכל היגיון, סבירות והגינות. במכתב זה אף נדרשה העותרת להפסיק לאלתר את פעילות מכון התערובת.

לדברי העותרת, בהליך שהוביל להחלטה על אי חידוש רישיון העסק נפלו פגמים מהותיים היורדים לשורשו של ההליך, בהם בין היתר פגיעה בזכות הטיעון, חוסר הגינות, אי סבירות, וחוסר מידתיות.

לטענתה, המשרד להגנת הסביבה לא עמד בלחצים האדירים שהפעילה עליו המועצה האזורית ופעל בדרך הקלה ביותר והיא – היטפלות אליה דווקא. העותרת מציינת כי הגישה השגה על החלטת המשרד, בין היתר בנימוקים לפיהם לא הוכח כי מפגעי הריח הם כתוצאה מפעילותה, וכי ריח הנלווה לפעילותה במכון התערובת אינו שונה מהריחות של המתקנים החקלאיים השונים בסביבה, וכי ההחלטה אינה מוצדקת ומבוססת על תשתית עובדתית ראויה.

העותרת מדגישה כי הפסקת פעילות מכון התערובת היא מכת מות עבורה, לרבות שליחת עובדיה לביתם.

כסעד חלופי לביטול ההחלטה מתבקש בית המשפט לקבוע כי העותרת תוכל להפעיל את מכון התערובת עד להקמת מכון תערובת חדשני בהתאם לטכנולגיית BAT. התקנת המערכת החדשה במכון צפויה להיות לא יאוחר מה-31 במרץ 2019.