מגדל הגישה לבית משפט השלום בחיפה תביעת ביטוח ימי על סך 1.3 מיליון שקל כנגד החברה הזרה DSV A\S לשילוח ותובלה בינלאומי ונציגתה בישראל, והחברה הזרה לשיט ולתובלה בינלאומית Ocean Network Express המיוצגת על ידי חברה ישראלית.
בתביעה נאמר כי במסגרת עסקה, ייצאה המבוטחת של מגדל, חברת סטרטסיס, 34 ארגזים המכילים ציוד הדפסה במשקל ברוטו של כ-11 מיליון ק”ג, ואולם לעניינו רלוונטית רק מכולה שבה הומכלו 19 ארגזים המכילים ציוד הדפסה במשקל ברוטו של 5,385 ק”ג. המטען הומכל כשהוא במצב שלם, טוב ותקין ונמסר לידי הנתבעות לשם העברתו מישראל לקוריאה באונייה YM Witness שבבעלות הנתבעת Ocean Network Express.
לפי התביעה, באחד הימים במחצית חודש מרץ במהלך תמרון האונייה בנמל השטעון בטורקיה, נפל מנוף על האוניה, אשר בין היתר פגע במכולה האמור וגרם לנזק מוחלט למטען.
לדברי מגדל, סכום תביעתה הינו הפיצוי ששולם על ידה למבוטחתה בגין שווי המטען על פי חשבון הספק, דמי ההובלה, הוצאות ייבוא שונות ושכ”ט שמאי, וכי היא מגישה את תביעתה הנדונה מכוח זכות הסוברוגציה שקמה לה עם פירעון תביעת המבוטחת.
מגדל, מבטחת המטען, טוענת כי הנתבעות ביחד ולחוד אחראיות סולידרית ו/או בנפרד כלפיה על הנזק האמור מאחר והנזק ארע למטען ובקשר אליו כתוצאה מרשלנותן כאשר הוא היה ברשותן או מטעמן לאחר שאישרו קבלתו במצב שלם, טוב ותקין.
ארוכה הדרך לפסק דין: יש לבחון את זכות השיבוב, את הגורם האחראי לנזק והאם אכן נגרם נזק מוחלט
פרשנות מאת אבי בן חורין
הנושא הראשון שעולה בקריאת תקציר המידע על תביעת מגדל כנגד חברות שילוח וחברת ספנות הוא הנושא הטכני של ביטוח משלוחי ייצוא. לפי תנאי הסחר הנהוגים בעולמנו, האופציות הן שלוש.
האחת – ביטוח המשלוח עד הגעתו לנמל היעד (או בהרחבה ליעד סופי – לא נפוץ). השנייה – ביטוח המשלוח עד נמל הייצוא. השלישית – ללא ביטוח.
לאור זאת, יש להבהיר שבאפשרות הראשונה, כאשר נעשה הביטוח על ידי היצואן, זיקת הביטוח עוברת לרשות המקבל עם סיום ההטענה על האנייה, או כפי שהשתנה בתנאי הסחר לאור המציאות העכשווית – עם הכניסה למחסן המשלח או חברת הספנות בנמל הייצוא.
עקב כך, האפשרות שהמבטח ישלם למבוטחו המקורי את התביעה כפופה להצגת מסמך ויתור על קבלת דמי ביטוח מהמבטחת בגין הארוע הנידון, חתום ע”י הקונה. האם קיים מסמך כזה? אני מניח שתידרש הצגתו טרם שיעברו לדון בעניין עצמו. אם שילמה המבטחת למבוטחת, זה נעשה ללא הצדקה חוזית (כאמור, הזיקה לתגמולים היא של הקונה בתנאי מכר אלו) ולכן אין כלל זכות שיבוב.
נושא אחר הוא בחינת גורם הנזק. מדובר על מנוף חוף שנפל על המכולה בזמן שהייתה על סיפון האנייה. האם האנייה אחראית על נפילת המנוף? האם הוא היה תקין מכל הבחינות ורק המגע של האנייה גרם לכך? האם האנייה אחראית לנזק שנגרם למכולה בעת תמרון בתוך נמל שטעון, כאשר נתבים מטעם הרשות המקומית אמורים להיות על האנייה? האם היו נתבים? האם אחריות רב החובל גוברת על זו של הנתבים? אם לא היו נתבים – מי האחראי לכך?
האם הנמל המקומי (ממשלתי או בבעלות פרטית) אינו אמור להיות חלק מהנתבעים? האם אפשר לתבוע אותו כאן? האם העובדה שהנמל לא נכלל ברשימת הנתבעים, עשויה / עלולה (תלוי מי המתבונן) לגרום לכך שהטענה לאחריות על הנזק תעבור אליו ותפחית או תעלים את אחריות הנתבעות?
תמיד בתביעות כנגד חברת ספנות יש לזכור שיש אמנות בינלאומיות שפוטרות בעלי כלי שיט מחלק מהאירועים בים ואחרות שמגבילות את גובה הפיצוי שעשוי להתקבל.
נושא נוסף במקרים אלה הוא כמובן גובה הנזק. מי קבע שזה נזק מוחלט? האם אכן זה נזק כזה? האם אין אופציית תיקון? האם הוא כדאי מבחינת עלות? האם אין שום נצולת?
הטענה לגבי רשלנות של חברות השילוח נראית על פניה קצת בעייתית. סביר להניח שיש כאן סיבות משפטיות, אך קשה להבין איך יכולה חברת שילוח למנוע נזק פיזי שכזה בנמל שטעון, כאשר היא בחרה חברת ספנות מוכרת וידועה. זאת בוודאי לנוכח המציאות שהייתה במועד האירוע וגם כיום, ההובלה מישראל למזרח הרחוק איננה דבר רגיל ופשוט כבעבר, ונעשים הסידורים להתאים את הלוגיסטיקה של השינוע הבינלאומי ללוחות הזמנים של הצדדיים בעסקת המכר.
נקודה משנית שעלולה להיות נידונה היא סעיף השיפוט בשטר המטען של האנייה. האם אין מניעה חוזית לתבוע כאן את חברת הספנות? יש דעות לכאן ולכאן.
בסיכום, אפשר לומר שהדרך לפסק דין כנראה לא תהיה קצרה. מה יהיה תוכנו? רק ימים יגידו.
הכותב הוא מומחה לביטוח ימי.
פורסם לראשונה בפוליסה, עיתון הביטוח, הפנסיה והפיננסים
Leave a Reply