מה מפחיד את אריק פינטו? / מאת א. בן משה

הבנקאים נחשבים מטבע הדברים לאנשים זהירים מאוד. בניגוד למנכ”לים של חברות אחרות, שלא מהססים לחבוט ברגולטורים, הבנקאים מתבטאים בזהירות רבה, ככלל, ובמיוחד כאשר הם מביעים דעתם על מקבלי החלטות בכירים כמו הרגולטור שהם כפופים לו. אריק פינטו, המנכ”ל החדש יחסית של בנק הפועלים, חרג מכך בימים אלה כאשר בוועידת כלכליסט, לא היסס למתוח ביקורת חריפה על חדווה בר, המפקחת על הבנקים. בתחילת דבריו לא חרגו דבריו מהשגרה הבנקאית. הוא התייחס למבול החקיקה, חלוקת האשראי, עלות העמלות (רק 300 שקל פחות מעלות צימר…) ואז הגיע לנושא העיקרי, הרפורמה המתוכננת על ידי בר לניוד החשבונות בבנקים.

“אני מתקשה להבין את חשיבותה של הרפורמה החדשה הזו”, אמר פינטו. “נדמה לי שחזרנו עשר שנים אחורה. הרי היום, לקוח יכול בקלות לפתוח ולסגור חשבון בנק באינטרנט ולהעביר את כל ההרשאות לבנק אחר בקליק אחד”. הוא הוסיף: “אני גם תוהה אם הוגי הרפורמה בחנו לעומק מה קרה לדוגמה בבריטניה, שבה בוצעה רפורמה כזו. הרפורמה התגלתה כיקרה, לא אפקטיבית, ולא חל כל שינוי בשיעור מעבר הלקוחות בין הבנקים”.

הוא לא הסתפק בכך וגם סיפק פרשנות: “חשוב להבין: הסיבה שלקוחות לא מחליפים בנק היא כי רובם מרוצים מהבנקאי שלהם וסומכים עליו. רק כדי לסבר את האוזן: שיעור הלקוחות המרוצים של בנק הפועלים נע סביב 80% – נתון מרשים לכל ענף, ועל אחת כמה וכמה לבנקאות. אנחנו מאמינים שניתן להשיג יותר באמצעות שיתוף פעולה. ניתן להקים צוות משותף למשרד האוצר, בנק ישראל והבנקים הגדולים, שיציע מתווה מוצלח יותר בנושא המעברים – בלי חקיקה מיותרת וללא הוצאות מיותרות המוערכות בסכום של בין חצי מיליארד למיליארד שקלים”.

אין ספק שרפורמה במסגרתה ניתן לעבור בקלות מבנק לבנק, כמו שקיימת בענף הביטוח בתחום הפנסיה, תפגע בבנקים, בעיקר בגדולים ואת זה פינטו ועמיתיו הבנקאים מנסים למנוע. הם יודעים שלא מעט מהלקוחות נרתעים כיום מהמעבר מבנק לבנק בגלל הקשיים הביורוקרטיים הניצבים בפני הלקוחות, בניגוד לטענתו, שניתן לעבור “בלחיצת כפתור” מבנק לבנק.

אך לטעון ש-80% מרוצים מהבנקאים, זה דבר אחד. לנסות ולגייס לקוחות מבנק אחר זה כבר דבר אחר. הדיו מעל דפי העיתונים שבישרו על דברי פינטו שהלקוחות מרוצים, טרם הספיקה להתייבש ובנק הפועלים יצא במסע מקיף שנועד לשכנע את לקוחות הבנקים המתחרים לעבור אליו. במודעות על פני עמוד שלם הכריז הבנק: “בעל עסק, סוף סוף אפשר להירגע”. איך אפשר להרגע? המודעה מסבירה: “יש לנו הצעה של פעם בסוף שנה. תתחיל את השנה בצורה הרבה יותר רגועה עם הלוואה מיוחדת לעסקים בסוף השנה, הלוואה בריבית של החל (ההדגשה שלנו א.ב.) מפריים פלוס 1.9% ומתחילים להחזיר רק בעוד חצי שנה”. נציין (למען ההגינות), שבאותיות הקטנות של המודעה הוסיף הבנק בין היתר, שתוספת הריבית עשויה להגיע מ-1.9% לפי חמישה 9.8%!

לא ניכנס כאן לכל ההסתייגויות האחרות של הבנק באותיות הקטנות, כי לא זה העיקר כאן, אך נספר שבעל עסק ממרכז הארץ דווקא התרשם לטובה מהצעת הבנק וחשב שאולי הגיע הזמן לשקול את ההצעה ולהתחיל לעבוד עם בנק הפועלים. הוא מיהר להתקשר למספר שהופיע במודעה וכפי שאתם משערים, ברגע זה שמע שאכן הגיע לבנק, אך העמדות תפוסות. כאשר כמעט התייאש, הציעו לו להשאיר מספר טלפון ושם ויחזרו אליו. מעט סקפטי, האיש הקליט לאפרכסת את מספר הטלפון ואת שמו, כפי שהתבקש, והסתקרן לדעת כמה זמן יצטרך להמתין.

ככל הנראה זה היה יום המזל שלו. איש העסקים לא הספיק להניח את השפופרת ושיחה על הקו. מדברים מבנק הפועלים. איך אפשר לעזור? נפעם ממהירות התגובה של בנק הפועלים סיפר האיש שהוא מבקש פגישת יעוץ עם בנקאי, כפי שמופיע במודעה, “אצלנו או אצלכם”. הוא לא רצה להטריח את בנקאי העתיד שלו והבטיח להגיע לסניף המרכזי ביישוב בו הוא מתגורר.

אין כל בעיה, הסבירה הפקידה מבנק הפועלים ללקוח הפוטנציאלי, תתקשר בבקשה לכוכבית… כאן האיש שלנו נאלם – הרי למספר הזה הוא צלצל. כעת היה תורה של פקידת הבנק להיות מופתעת. לא ידעתי. אחרי דקה של דממה היא ביקשה לדעת למתי לתאם את הפגישה. ניראה שהניסיון שלה לתאם את הפגישה נכשל, שכן היא ביקשה את פרטי המתקשר והבטיחה שיחזרו אליו לאשר את הפגישה… הספקות החלו לכרסם באיש העסקים שלנו לגבי כדאיות המעבר לבנק, אך הוא לא אמר נואש.

הזמן עבר, אך טלפון נוסף מהבנק לא הגיע. ביום שהפגישה הייתה אמורה להתקיים, באיחור של כשעה מהזמן המתוכנן, הגיע הטלפון המיוחל מהבנק. מבקשים לקבוע פגישה עם הלקוח הפוטנציאלי. הפגישה נקבעה בסופו של דבר שוב, באיחור של 24 שעות.

הצבע חזר ללחיים של בעל העסק שלנו. בכל זאת מתייחסים אליו בבנק. שמח וטוב לב הוא צעד לעבר הסניף המרווח של הבנק ברחוב הראשי של היישוב. כתריסר פקידים בסניף. נראה שכולם ממתינים רק לו. אך הוא צריך דווקא את א’, שיושב באחת מפינות הסניף. ליתר דיוק, אמור לשבת. א’ איננו. במשרד הפתוח שלו דווקא נמצא בשעה המיועדת לקוח אחר שממתין. בהמתנה לאותו א’ 3-4 לקוחות אחרים. כל הפקידים האחרים עסוקים בענייניהם. אין לקוחות נוספים. א’ מגיע ומטפל בלקוח הממתין לו. אחרי זמן הוא יוצא שוב מהתא שלו ואז איש העסקים שלנו אומר שיש לו פגישה. אבל אני בפגישה, יש לי לקוחות כאן – אומר א’. אבל קבענו פגישה, מתעקש האיש שלנו. עוד מעט אני אסיים, מבטיח א’ .

אחרי כמה דקות נוספות מחליט איש העסקים שאולי כדאי לו לוותר על ההצעה של בנק הפועלים והולך לדרכו.

בבנק לא טרחו לנסות ולתאם פגישה חדשה עם הלקוח הפוטנציאלי. איש העסקים עדיין ממתין לפנייה מהבנק.

בבנק הפועלים בחרו לא להגיב.