כלל ביטוח הגישה תביעת שיבוב על סך כ-350 אלף שקל בעקבות נזק למטען בשר שהגיע לנמל חיפה / פרשנות של אבי בן חורין

כלל ביטוח הגישה לבית משפט השלום בחיפה תביעת שיבוב על סך 357,463 שקל כנגד צים שירותי ספנות משולבים מחיפה, חברת נמל חיפה, וחברת אוברסיז קומרס מאשדוד המפעילה מסופי מכולות, לרבות כל השירותים הנלווים לאחסנת המכולות.

בתביעה נאמר כי כלל ביטחה משלוח שהכיל שתי מכולות קירור תחליפי בשר אשר נשלח מחברת Mundayswiss EU. S.R.O אל חברת שטראוס סלטים כחלק משטראוס גרופ. בראשית חודש אוגוסט 2021 נמסר המטען לידי צים כשהוא במצב שלם, טוב, ותקין ובטמפרטורה ראויה, לשם העברתו לידי המבוטחת חברת שטראוס סלטים על גבי האונייה.

המטען נמסר על ידי צים לידי חברת נמל חיפה או חברת אוברסיז קומרס לשם המשך אחסנתו בקירור. ואולם בטרם שחרור המטען מנמל חיפה או כאשר היה בחזקת הנתבעות או מי מהן, אירע או נתגלה בו נזק והמטען נפסל על ידי משרד הבריאות.

לדברי כלל ביטוח, היא שילמה למבוטחת שלה חברת שטראוס סלטים כפיצוי על הנזק את שווי הנזק שנקבע על ידי השמאי בניכוי ההשתתפות העצמית, ולפיכך היא מגישה את תביעתה הנוכחית כנגד הנתבעות האחראיות לטענתה כלפיה בגין הנזק, וזאת מכוח זכות השיבוב שקמה לה עם פירעון תביעת המבוטחת.

תגובת החברות לא התקבלה עד סגירת הגיליון.

ההוכחה לגבי הנזק נסמכת לרוב על רישום גרף טמפרטורה שנמצא במכולה

ההתייחסות לנושא היא כפולה – מטענים שמובלים בתנאי שמירת טמפרטורה, חשופים בראש ובראשונה לסכנה של שינוי בטמפרטורה, אם עקב “שבר מכני” למכונת הקירור (המונח המוכר מסעיפי המכון הישנים בנושא ביטוח מטענים בקירור) ואם עקב תקלה אנושית בכיול הטמפרטורה.

הוכחת השינוי נסמכת לרוב על רישום גרף טמפרטורה שנמצא במכולה ובנוסף (אם נדרש על ידי המבטח הסביר) גרף עצמאי שמונח על ידי נציגי המבוטחים על אריזות המוצר בעת האריזה / המכולה. למען הסדר הטוב, נציין שהמבטחים נוהגים לבקש במכולות של 40 רגל – שימוש בשני רושמי טמפרטורה עצמאיים, כדי לוודא את המצב בחלקי המכולה הארוכה באופן ברור, כי סביר להניח שהטמפרטורה איננה אחידה לכל נפח המכולה.

אם, למשל, מראה הגרף (הוא כמובן מראה רישום לפי תאריך ושעות) ששינוי הטמפרטורה אירע רק לאחר מסירת המטען לנמל, אזי סביר להניח מי עלול להיות אחראי על השינוי.

במקרה שלפנינו מדובר על תביעה כנגד כל המעורבים במסע הימי – גם חברת הספנות וגם הנמל וגם החברה שאצלה אוחסן המטען לאחר הפריקה. אפשר להסיק מכך, שאין בידי המבוטחים / המבטחים את הגרף של המכולה, או לחלופין הוא קיים אך לא ברור די צרכו או שמא אין גרפים “עצמאיים” או שהם לא נותנים תשובה הולמת לגבי מועד השינוי, אם היה כזה.

יש כמובן אפשרות שהנציגים המשפטיים של המבטחים נהגו כפי שקורה לרוב, כאשר התביעה מוגשת כנגד כל המעורבים בשינוע מהמוצא ליעד, ומשאירים לבית המשפט לקבוע את האחריות של מי מהמעורבים.

אופציה שונה לחלוטין מופיעה בפירוט המקרה, כאשר נרשם “בטרם שחרור המטען מנמל חיפה ו/או כאשר היה בחזקת הנתבעות או מי מהן אירע או נתגלה בו נזק והמטען נפסל על ידי משרד הבריאות”. הערה זו מעלה תמיהה – אם הייתה כאן פסילת המטען ללא נזק פיזי שהתגלה, אזי כללי הפוליסות הרגילות אינם מכסים מצב שכזה. פסילה או Rejection (בשם המוכר בענף הביטוח) הוא מצב שלגביו יש לרכוש ביטוח בנפרד, אם המבטחים יסכימו לתיתו.

היות שמדובר על ביטוח “בעייתי” מבחינת המבטחים, אין בו את אותם יסודות של נזק פיזי, מקרי, תאונתי ובלתי צפוי ומצד שני הוא יקר למבטחים, כי אם הוא ניתן, אזי מדובר על פרמיה בשיעור של אחוזים מסכום הביטוח (ולא בפרומילים כנהוג במקומותינו) ורוב היבואנים אינם מתלהבים מההוצאה הכספית, למרות הסיכון.

היות ואין בידינו את הפרטים המלאים של האירוע, הרי צריך לדעת שיכול מאוד להיות שאכן יש נזק פיזי ולכן נפסל המטען ולכן קשה לקבוע האם קמה למבטחים זכות שיבוב. ימים (והשופט) יגידו.

---

הכותב הוא מומחה לביטוח ימי