יבואנית מערערת על עיצום כספי שהוטל עליה על ידי הרשות להגנת הצרכן בטענה שרומתה על ידי היצרן הטורקי ממנו רכשה שמן זית

לפי החברה, היא החזיקה במלוא התעודות והבדיקות הנדרשות לתכולת המוצר (הן מהיצרן הטורקי והן מטעם לקוחותיה), פעלה בתום לב מוחלט לעניין סימון המוצר כלפי הציבור, ולא יכלה לדעת אף לא באמצעים סבירים, כי קיימת אי התאמה בין תווית המוצר לבין תכולתו

חברת אופאל יאצא מאזור לייבוא מוצרי מזון שונים, לרבות פירות וירקות קפואים, קטניות ושמנים, הגישה ערעור על החלטת הממונה ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן – אגף עיצומים כספיים להשית עליה עיצום בסך של כ-130 אלף שקל. זאת, בנימוק של אי התאמה בין תווית המוצר “שמן זית כתית מעולה בכבישה קרה חמיצות מרבית 0.8%” שייבאה מיצרן טורקי לבין תכולת המוצר.

לפי החברה, המייבאת מעל 100 מוצרי מזון לשוק הישראלי, היא החזיקה במלוא התעודות והבדיקות הנדרשות לתכולת המוצר (הן מהיצרן הטורקי והן מטעם לקוחותיה), פעלה בתום לב מוחלט לעניין סימון המוצר כלפי הציבור, ולא יכלה לדעת אף לא באמצעים סבירים כי קיימת אי התאמה בין תווית המוצר לבין תכולתו.

בערעור מדגישה החברה, כי מעולם לא חוותה אירוע דומה או הפרה לגבי מוצרים אחרים שלה, וכי מהרגע בו הבינה כי היצרן הטורקי רימה אותה, היא פעלה בשיתוף פעולה מלא אל מול הרשות להגנת הצרכן, ביצעה איסוף למוצרים וכן פעולות רבות למניעת ההפרות.

לדברי החברה, טרם הייבוא קיבלה בדיקות מעבדה מטעם היצרן הטורקי, ממעבדות מאושרות על ידי משרד הבריאות הטורקי והמאושרות ומוכרות גם במדינת ישראל. בנוסף, עוד טרם ייבוא המוצרים היא שלחה את המוצרים לבדיקות מעבדה מטעמה על מנת לוודא כי אכן הם עומדים ומוגדרים כשמן זית כתית מעולה.

כמו כן, גם המפיצה שרכשה ממנה את המוצרים האמורים, שלחה אותם לבדיקות מעבדה וגם אלו יצאו תקינות לחלוטין. בערעור נטען כי התעלמות מהותית מהסתמכותה של המערערת על בדיקות מעבדה, הסתמכותה על גורמים מקצועיים מוסמכים ותעודות רגולטוריות, ומפעולותיה לבדיקות תקינות המוצרים, מביאה לתוצאה בלתי צודקת.

לדברי המערערת, בנסיבות אלה קשה לראות אילו אמצעי בדיקה סבירים נוספים היא הייתה יכולה לנקוט, ולשיטתה תכלית ההרתעה כבר הושגה הלכה למעשה, והיה על הממונה להפעיל שיקול דעת בהטילה את העיצום הכספי עליה מבלי להבחין בין מקרה זה לבין מקרים של הטעיה מודעת או עצימת עיניים מסחרית.

עוד נטען בערעור, כי הממונה לא הפעילה איזון מידתי בכך שלא נקטה בסנקציה פחותה מעיצום כספי, וכי במקרה הנדון ניתן היה להסתפק באמצעים חלופיים ומתונים יותר, ומשום סיבה זו, אך לא רק – קמה עילה להתערבות שיפוטית.

בבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה על הטלת עיצום כספי נטען על ידי המערערת כי חיובה בתשלום מיידי של העיצום הכספי בטרם הוכרע ערעורה, צפוי לגרום לה נזק כלכלי כבד ומשמעותי העלול לפגוע באופן ממשי בפעילותה העסקית השוטפת.

תגובת הרשות לא התקבלה עד כה.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*