גינדי נתבעת לשלם 12.5 מיליון שקל לרוכשי דירות בשרונה בטענה ששרונה מרקט פוגע באיכות חייהם

חברת גינדי החזקות ייזום 2009 מראשון לציון נתבעת לשלם 12.5 מיליון שקל ל-9 רוכשי דירות בפרויקט שרונה – מגדלי גינדי בדרום הקריה”. זאת בטענה לירידה ממשית בערכן של דירותיהם, מפגעים ומטרדים הפוגעים קשות באיכות חייהם, והכול כפועל יוצא מפעילותו של שוק האוכל רחב הממדים “שרונה מרקט” שנבנה על ידי החברה בחלקו הדרומי של המתחם והנמצא בקדמתם של מגדלי המגורים ומתחת להם.

לטענת התובעים הם רכשו מהנתבעת דירות בפרויקט מסוג אחד וקיבלו בתמורה דירות בפרויקט מסוג שונה לחלוטין, שאינו תואם את הממכר אותו רכשו, פשוטו כמשמעו. בתביעה נטען, כי על פי ההדמיות, הפרוספקטים והסרטונים שהוצגו לדיירים טרם כריתת הסכמי המכר, הנתבעת שיווקה לתובעים פרויקט יוקרה ומגדלי פאר, וכי עבור איכות החיים שהפרויקט הבטיח, שילמו התובעים את מיטב כספם.

המצגים, נטען בתביעה, שיוו לפרויקט אופי פסטורלי ושקט, לצד החיים באזור מסחרי בלב הפועם של תל אביב. ואולם ההדמיות התחלפו במציאות שונה לחלוטין, והאזור המסחרי (בשטח של 2,800 מ”ר) שינה פניו והפך לשוק אוכל תוסס ופעיל הפרוס על פני 8,700 מ”ר בניגוד להוראות ההסכם, כוונת הצדדים, הוראות התב”ע ותכניות הבינוי.

לטענת התובעים קיומו ופעילותו של שוק האוכל במסגרת הפרויקט, מעבר להיותו תוצאה של הפרת הסכם על ידי הנתבעת, יוצרים מפגעים רבים ומהווים מטרד חמור ומתמשך הגורם לפגיעה קשה באיכות חייהם, כמו גם של כל מי שמתגורר בדירות שבפרויקט. בנוסף לנזק ממנו סובלים עקב כך התובעים, עצם עובדת קיומו ופעילותו של שוק האוכל הביאה לירידה ממשית בערכן של דירות התובעים. זאת, בין היתר, בשים לב לשוויין של דירות התובעים בהשוואה לשוויין של דירות בפרויקטים דומים למגורים.

עוד נטען בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה”ד שרון זיגר, יהונתן רווח ושירה אברג’ל, כי הנתבעת הקימה את שוק האוכל ואת המתקנים המשמשים אותו על חלק משטחי הפרויקט שאמורים היו להוות חלק מהרכוש המשותף של דיירי הפרויקט. במילים אחרות, הנתבעת הוציאה שלא כדין שטחים אלה מהרכוש המשותף כשהיא מעבירה אותם לחזקתה הבלעדית ועושה בהם שימוש בלעדי לצורכי שוק האוכל.

לסיכום נטען בתביעה, כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה החוזיות והוראות הדין בהקמתו והפעלתו של שוק האוכל כחלק מהפרויקט, שוק שהוקם בחטא והמהווה מטרד חמור ומתמשך הפוגע באיכות חייהם של התובעים. הנתבעת, נטען בתביעה, התעשרה ומתעשרת שלא כדין כתוצאה מהוצאה שלא כדין של שטחים מהרכוש המשותף, שימוש בשטחי הרכוש המשותף שהפכו לחלק משוק האוכל או לשימושו. אשר על כן על הנתבעת לשלם לתובעים פיצויים בגין הפגיעה ברכוש המשותף ודמי שימוש ראויים, ירידת ערך דירותיהם, ונזקים בלתי ממוניים בדמות: כאב וסבל, אובדן איכות חיים, נוחות, רווחה וכיוצא בזה.

התובעים: רות ויעקב פייס, אורי ורון רג’ואן, דניאל דניאל, דינה ואהוד ארז, שרה וצבי קוך מציינים כי הם שונים ממרבית הדיירים האחרים בפרויקט ונמנים על אותו קומץ שלא חתם בשנת 2013 על הסכם פשרה, בו ויתרו הדיירים על טענות הקשורות לשוק האוכל והוצאת שטחים מהרכוש המשותף.

התובעים מבקשים מבית המשפט היתר לפיצול סעדים באופן בו יהיו זכאים לתבוע בתביעות נפרדות את זכויותיהם הפרטניות.

תגובת הנתבעת לא התקבלה עד כה.