בעל מניות בפיצה ברוקלין: בעל השליטה עושק את החברה ומבריח את רווחיה

רונן אסור בעל מניות מיעוט (33%) בחברת ברוקלין דיזינגוף, המפעילה את מסעדת הפיצות פיצה ברוקלין ברחוב דיזינגוף בתל אביב, מבקש מבית המשפט להצהיר כי יריב הדרו, בעל השליטה בחברה, מנהל את ענייניה בדרך שיש בה כדי לקפח את זכויותיו.

במבוא לתביעתו מציין אסור, כי לפנינו מקרה של מנהל מסעדה המהווה בעל מניות מיעוט בה ואשר השקיע את כל מרצו, נשמתו וחסכונותיו בחברה תוך משכון עתידו הפיננסי שלו ושל משפחתו, עשה בה לילות כימים והוביל אותה להצלחה כלכלית מסחרית. לעומת זאת, בעל השליטה בחברה המפעילה את המסעדה עושק את החברה, מבריח את רווחיה ועושה בה כבשלו.

אסור מציין, כי הנתבע יריב הדרו מחזיק בשיעור של 11% בלבד ממניות החברה, ואולם הוא נהנה מזכויות שליטה מלאה בה בעקבות הוראות ייחודיות בהסכם המייסדים מחודש יוני 2016, באופן המאפשר לו לעשוק את החברה בחלק של כמעט פי עשרה ביחס לשיעור אחזקותיו הקטן בחברה.

לטענת אסור, מספר חודשים לאחר פתיחת המסעדה של החברה החל הנתבע לגבות מהחברה שלא כדין דמי זיכיון ותמלוגים, וזאת למרות שבפועל המסעדה נפתחה שלא תחת זיכיון כלשהו וכלל לא ניתן לחברה זיכיון כלשהו, וממילא שמעולם לא נחתם הסכם זיכיון כלשהו.

עוד טוען אסור, כי הדרו, שיש לו עסקים אחרים בתחום המסעדנות בהם הוא פועל, לרבות באמצעות חברת פיצה גרופיז שבבעלותו, כלל לא העביר לחברה בפועל את חלקו בהלוואת הבעלים לה התחייב בהסכם המייסדים (350 אלף שקל). לדברי אסור, לאחר תחילת פעילות המסעדה הציג בפניו הדרו מצג לפיו קיים לחברה חוב גדול יותר כלפיו בגין הוצאות שהוציא לכאורה עבור החברה טרם הקמתה בסכום מצטבר של כ-600 אלף שקל. משכך, בפועל הייתה זו החברה שהעבירה לנתבע את ההפרש בגין הסכום האמור.

לדברי אסור, הנתבע ניסה לגנוב מהחברה את מותג המסעדה – פיצה ברוקלין – ולהציג אותו כשלו. לטענת אסור, מחדל נוסף המתבצע בחברה בהובלתו של הנתבע נוגע לאי סדרים כספיים בתיעוד יתרות הלוואות הבעלים בה. אסור מבקש מבית המשפט המחוזי בתל אביב להצהיר עוד, כי החברה אינה קשורה בהסכם זיכיון עם גורם כלשהו, וכי הנתבע אינו זכאי למשוך מהחברה תשלומים כלשהם בגין דמי זיכיון.

עוד מתבקש בית המשפט להצהיר, כי מלוא זכויות הקניין הרוחני בשם המסחרי של המסעדה הן בבעלות החברה בלבד. כמו כן, למנות לחברה רואה חשבון חוקר, ובהתאם לדוח החקירה, לאשר לתובע להוסיף לתביעתו סעד המחייב את הנתבע ואת יתר בעלי המניות (צח צדוק פדלון, אמרי דוד רדר, וסמנטה פבררו) בעלי קרבה משפחתית ו/או חברית לנתבע, ואשר לטענת התובע מגבים אותו בכל מעשיו והתנהלותו בחברה, לרכוש את אחזקותיו בחברה במחיר שישקף את הערכת השווי שתיכלל בדוח החקירה.

תגובות:

להלן תגובת שאר ארבעת שותפיו של רונן אסור בחברת ברוקלין דיזנגוף בע”מ: “תביעת מר אסור היא תביעת כזב חסרת יסוד, וכל הטענות העובדתיות שבה נסתרות לחלוטין ובנקל במסמכים ברורים ופשוטים. התביעה עומדת בניגוד מוחלט גם להסכמים שבין הצדדים ולמסמכים נוספים, עליהם חתם אסור פעם אחר פעם. כל תכלית תביעת אסור היא לכפות על שותפיו לרכוש את מניותיו בתמורה שאינה מגיעה לו, וזאת לאחר שפגע בשותפיו, בחברה ובעובדי החברה.

“מיותר לציין כי אין שחר לטענה כאילו יריב הדרו לא השקיע את חלקו בחברה. נהפוך הוא: יריב הוא שהשקיע את רוב רובם של המשאבים בהקמת הסניף הראשון של רשת ברוקלין והוא שהעניק לשותפיו, כולל לאסור, את האפשרות להיות שותפים בסניף. המותג פיצה ברוקלין הוא בבעלותו של יריב הדרו וגם זה עולה במפורש מכל המסמכים וההסכמים הרלוונטיים. תביעת אסור תנוהל בפני הערכאות המתאימות עד לבירורה הסופי והוא יישא בכל תוצאותיה”.