חוק הספאם

לדברי המבקש, שופרסל טענה במסגרת כתב ההגנה כי היא רשאית לשלוח לו דברי פרסומת מכוח חוק התקשורת, וכי במהלך הדיון שהתקיים בתביעה שהגיש כנגדה, הסביר נציג שופרסל כי במהלך התקופה בה הוא קיבל הודעות, ערכה שופרסל “מבצע ממוקד” של החזרת סרבני דיוור לקבלת דיוור פרסומי

למיטב זכרונו של המבקש, הוא לא התבקש ולא נתן את הסכמתו לשלוח אליו דברי פרסומת. לנוכח העובדה כי קיבל בעל כורחו שלושה מסרונים מדלאל, מעריך המבקש את נזקו בסך של 100 שקלים למסרון

לדברי המבקש, קוקה קולה שולחת דברי פרסומת לנמענים בלי שקיבלה את הסכמתם המפורשת מראש, כנדרש על פי הוראות חוק התקשורת. הדבר מקבל משנה תוקף בשל העובדה כי ברירת המחדל של החברה בעת הצטרפות לפעילויות היא כי אין הסכמה למשלוח דברי פרסומת ורק מי שיוזם באופן אקטיבי לחיצה על הסכמה למשלוח – נותן את הסכמתו

התיקון לחוק הספאם קובע, כי במצב שבו הסתיימה עסקה בין מפרסם לנמען, שעניינה רכישת טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות אם הסתיימה כתוצאה מביטולה כדין, לא יוכל עוד המפרסם להמשיך ולשלוח לנמען דברי פרסומת. מתוך עדכון לקוחות – דיני צרכנות – משרד עוה”ד נשיץ ברנדס אמיר

מסתמן שינוי מגמה מפסיקת בתי המשפט הנמוכים לפסוק פיצויים לתובעים ללא הוכחת נזק בגין קבלת דואר זבל, שנהגו בכך תוך יישום דווקני ומילולי של הוראות חוק הספאם