בקשה לאישור ייצוגית

לטענת המבקש, מדובר בהטעיה צרכנית ממושכת, בכך ששנים רבות החברה מציעה סירופים ורטבים הנחזים כאותנטיים ומשובחים, כמו מייפל, שוקולד, אגוזי לוז, חלווה, פירות יער ועוד, אם כי בפועל מדובר בלא יותר מאשר נוזלים תעשייתיים

לדברי המבקשת, היא רכשה פירות קפואים תחת המותג הפרטי של רמי לוי שתאריכי התפוגה שלהם סומנו כ”תוקף…עד…” והשליכה את המוצרים שנותרו עם חלוף התאריך הנקוב כאשר סברה כי אינם ראיים למאכל ומסוכנים לבריאותה. אולם היא גילתה בהמשך כי המוצרים היו ראויים ובטוחים למאכל גם לאחר מכן

בדיעבד התברר למבקשת כי כמות הקלוריות אשר סומנה על מוצרי הפסטה שרכשה התייחסו למוצרים מבושלים ולא למוצרים יבשים כמחויב בחוק

לטענת המבקשת, ההפרות המהותיות כוללות היעדר סימון סמלים אדומים למזון עתיר סוכר, נתרן או שוומן רווי, היעדר סימון ערכים תזונתיים, רכיבים, סימון אזהרה על אלרגנים כגון גלוטן, כתובת יצרן, תאריך ייצור ותאריך אחרון המומלץ לצריכה

לדברי המבקש, הוא שלח לויקטורי מכתב התראה בו העלה את טענותיו בקשר עם סימון תכולה / משקל ומחיר המוצרים שלה, אך הדבר לא גרם לויקטורי לשנות את התנהלותה והיא לא החלה לסמן ככלל את תכולת המוצרים ואת המחיר על גביהם

לדברי המבקש, מוצר לא יכול להיקרא גבינת פרמז’נו אלא אם הוא מיוצר מהרכיבים המותרים בתקן ובדין וכך גם בתהליך המצוין בתקן, ואם המוצר מכיל בין היתר שומן / שמן צמחי הוא אינו גבינה ואין לכנותו כך

לטענת המבקש, החברה גובה מהמנויים דמי תפעול שהם דמי משלוח בכל היבט וזווית, חרף התחייבויותיה המובהקות והחד משמעיות לפיהן מנוי של וולט פלוס מספק למנויים את הזמנת המשלוחים ללא תשלום דמי משלוח

לטענת המבקשים, הם רכשו ממוצרי המשיבות שתאריכי התפוגה שלהם סומנו “תאריך אחרון לשימוש” שלאחריו אין לצרוך את המוצרים, ועל כן הם השליכו לפח את המוצרים עם חלוף התאריך הנקוב, אולם בדיעבד התחוור להם, כי המוצרים היו ראויים ובטוחים למאכל גם לאחר מכן

המבקש מציין כי הוא לא הכיר את מקום הייצור, דיר שרף, וסבר בתום לב כי מדובר במוצר שמקום ייצורו בישראל ונתון תחת פיקוח משרד הבריאות הישראלי. לדבריו, בירור קצר שערך העלה כי מדובר בכפר המצוי בשכם בתחומי הרשות הפלסטינית, ומכאן שהמוצר אינו מצוי תחת פיקוח משרד הבריאות