לחם חוק

ליאת אוטמזגין, המפעילה חנות במרכז הכרמל בחיפה תחת שם המותג “דודו אוטמזגין”, טוענת כי חברת דודו אוטמזגין פטיסרי הפרה את ההסכם מ-2002 המעניק לה בלעדיות בשיווק מוצרי המותג בחיפה. בנוסף היא טוענת לנישול זכויותיה הקנייניות לאחר שאחיה דוד מכר את מרבית מניותיו בחברת דודו אוטמזגין פטיסרי לחברת קשת טעמים. תגובת הנתבעת: מדובר בתביעה מופרכת

נטען על ידי החברה כי נפלה קורבן למעשי מרמה חמורים של נושאי משרה בה שגרמו לקריסת שדרת הניהול ולחוסר יכולתה לתפקד, וכפועל יוצא למספר בודד של אותן הפרות נטענות. תגובת הרשות: לחברה נתונה הזכות לערער על החלטת הרשות. הרשות בטוחה בממצאי החקירה הרחבה שערכה ובהחלטתה

האיסוף התבצע בעקבות תלונה של לקוח ולאחר קבלת תוצאות בדיקות מעבדה המעידות על הימצאות רכיבי חלב במוצר, המהווים אלרגן מסוג חלב שאינו מופיע ברשימת הרכיבים אלא בתיבת האלרגנים בסימון “עלול להכיל”. לטענת המבקש, פעולותיה של החברה נעשו בקול ענות חלושה, בחזקת מעט מדי ומאוחר מדי

לטענת העותרת, שופרסל מטעה את צרכניה בכך שהיא אינה מפרטת במסגרת מסך הקופה האינטראקטיבית בחשבוניות כי יש הבדל במשקל של שתי החלות שרכשה ובמחירן כפי שמצוין באתר שופרסל אונליין, על מנת למנוע מצבים בהם לקוחותיה משלמים עבור חלה רגילה במשקל של 500 גרם את המחיר של חלה במשקל של 650 גרם

חברות מש-קר ו-משקט מפעילות אלפי מכונות אוטומטיות לממכר שתייה ומוצרי מזון. בבקשה נאמר, כי חוק הגנת הצרכן קובע במפורש כי יש להציג על גבי מוצר את מחירו הכולל לרבות העמלות הנוספות שיחולו בקשר איתו. החברות התחייבו בהסדר שגובש לפצות את חברי הקבוצה בפיצוי השווה ל-30% מסכום תוספת האשראי המצרפית שנגבתה על ידיהן החל מינואר 2012 ועד למועד שינוי הצגת המחיר

בתביעתה על סך 15.5 מיליון שקל טענה שופרסל כי באופן שיטתי ולאורך שנים גזלה ממנה אל”ה סכומים המגיעים לה לפי חוק הפיקדון על מכלי משקה ומכוח ההסכמים ביניהן. לדברי אל”ה, שופרסל קיבלה תשלום מלא בגין כל המכלים בני הפיקדון שהעבירה לה

השופטת אישרה את תוכנית ההפעלה של החברה, הוציאה צו פתיחת הליכים והעניקה לה צו הקפאת הליכים למשך 60 ימים. הוחלט כי הנאמן עו”ד חובב ביטון ימשיך בהפעלת עסקי החברה במהלך העסקים הרגיל עד לתום תקופת ההקפאה, יכנס אסיפות נושים לשם הבאת הצעת הסדר בפניהם, ויהא רשאי לפרסם להזמנה להציע הצעות להשקעה או לרכישה

בית המשפט מתבקש להצהיר כי לא היה מקום לפסילת מעמד המקור של הטובין שיובאו במשלוחים הכלולים בהודעות החיוב, וכתוצאה מכך לבטל את הודעות החיוב שהוצאו לחברה, ולהורות למכס להשיב לחברה את המסים ששולמו על ידה בגין הודעות החיוב

בבקשה נאמר כי כי קיים פער משמעותי מאוד בין הכמות של בשר העוף שלכאורה אמור היה להיות בנקניקיות העוף מושא הבקשה (78 גרם ל-100 גרם מוצר) כפי שהוצהרה על גבי האריזה, לבין כמות בשר העוף המצויה בהם בפועל (56.45 גרם ל-100 גרם מוצר)