לחם חוק

נטען בכתב התביעה, כי היה על חברת הביטוח לשלם להילטון לפי הפוליסה סך של מיליון דולר (בהפחתת השתתפות עצמית). בהילטון מדגישים, כי ההזמנות שבוטלו במלון בשל מגפת הקורונה עלו עשרות מונים על הסך של מיליון דולר. על פי התביעה, הראל שילמה מחצית מהסכום המבוטח בגין ביטול הזמנות

לפי שופרסל, ההחלטה התקבלה כי בשלושה מועדי בדיקות שערכה הרשות לא שידרה שופרסל באופן רציף “קבצי מחירים” ביחס לשני סניפים, אך לטענתה, מדובר בתקלה במועד אחד בשני סניפים מתוך כ-350 סניפיה. תגובת הרשות: לאחר החקירה נמצא כי שופרסל ביצעה מספר הפרות של חוק קידום התחרות בענף המזון ועל כן הוטל עיצום כספי

במבוא לבקשה נאמר כי הרשת החליטה לעשות דין לעצמה ולתאם עם לקוחותיה משלוח מזון בטווח העולה על שעתיים, באופן המפר את הוראות חוק הגנת הצרכן

בנוסף נטען כי הנתבעת מנעה מלקוחותיה לבצע שימוש בפונקציית ההגזה במהלך תקופת חגי תשרי ולאחריהם, לא סיפקה ללקוחותיה שירות ברמה המינימאלית המתחייבת וגרמה לסיכונם באופן מיותר. בנוסף לא זיכתה שטראוס מים את לקוחותיה או חייבה אותם בחיוב מופחת, למרות אי אספקת מוצר ושירות מלאים כנדרש

התובעים מאשימים את מועצת הצמחים באחריות לנזקים אדירים בסך מיליוני שקלים. לטענתם, המועצה תרמה תרומה משמעותית לכך שמשרד האוצר קיבל בשנים 2015-2016 החלטות בדבר פתיחה מאסיבית של מכסות לייבוא אלפי טונות אגסים לישראל בפטור מתשלום מכס

בפנייה נאמר כי בין חברי דירקטוריון תנובה התפרץ סכסוך קשה וייצרי, שראשיתו בדרישתם של גיא רוזן ועמית בן-יצחק כי יו”ר הדירקטוריון חיים גבריאלי יתפטר מתפקידו. בעלת השליטה בתנובה, לטענת התובעים, חברת ברייטפוד, בחרה לא לברר את דרישתם באופן ענייני. מברייטפוד נמסר בתגובה: הבדיקה חשובה הן לטובת הניהול התקין של תנובה והן לאור התוכנית להפיכתה לציבורית והנפקת מניותיה לציבור. תנובה לא רודפת את הקיבוצים

עניינה של העתירה בהתנערותה של עיריית רעננה מחובתה לפנות בעצמה ועל חשבונה אשפה רגילה לחלוטין, שאינה כוללת פסולת למחזור או פסולת תעשייתית ו/או מזהמת, מהסופרמרקט המצוי בתחומה המוניציפלי

לטענת המבקשת, על אריזות המוצרים של המשיבות סומנה התוויית השימוש ביחס לתאריך, בסימון מטעה עם ציון התאריך, כאילו היה זה לטובת הצרכנים, וכל זאת במטרה להשיא למשיבות הכנסות בניגוד לדין ותוך הטעיה

באישום נטען כי הנאשמים לא הגישו במועד לפקיד השומה את הדוחות על הכנסותיהם בשנות המס 2016-2018 וכי המחזור העסקי באותן השנים עמד על פי דיווחי הנאשמים למע”מ על סכום כולל של כ-14 מיליון שקל

לטענת המבקש, המוצרים מוצעים למכירה בסניפי זול ובגדול במחירי מבצע למשך תקופה ארוכה, העולה באופן משמעותי על התקופה המותרת בחוק, ובמצב דברים זה אין המדובר במחירי מבצע אלא במחירים הרגילים בהם נמכרים המוצרים