ייצוגית נגד אמזון בטענה שהיא משווקת בישראל מוצרים ותוספי תזונה שאינם תרופות ולא עברו את הבקרה הנדרשת ומייחסת להם סגולות ריפוי

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה כנגד חברת אמזון (Amazon) בטענה לפיה היא משווקת בישראל מוצרי מזון ותוספי תזונה באמצעות אחד מאתרי הקניות הפופולאריים ביותר, תוך הטעיית הציבור בדרך של ייחוס סגולות ריפוי ו/או סגולות למניעת מחלות ו/או לחיזוק או ריפוי הגוף, לשורה ארוכה של מוצרי מזון, תוספי תזונה, ומוצרים הומאופתיים שונים המשווקים על ידה, ואשר אינם תרופות ולא עברו את הבקרה והבדיקות הנדרשות לשם כך.

כך נאמר בבקשה שהוגשה לביהמ”ש המחוזי מרכז-לוד משווקת אמזון מוצרים לגביהם מובטחות שלל סגולות רפואיות ובהן “תמיכה בבריאות הלב”, “ריפוי פצעים”, “בריאות העיכול”, “תמיכה בחילוף חומרים”, “תוסף שורף שומן”, “בריאות זיכרון, חשיבה מהירה, ותמיכה קוגנטיבית”, “תוסף לירידה במשקל”, “בריאות המעיים”, ועוד ועוד.

בבקשה נטען כי אמזון מקפידה ליצר אשליה בקרב הגולשים באתר ובאפליקציה שלה, כאילו שרכישת מי מהמוצרים המוצעים בהם, תספק להם מענה לצרכים בריאותיים כאלה ואחרים, ולהתמודדות עם מחלות כאלה ואחרות, בין בדרך של מניעה ובין בדרך של ריפוי.

המבקש ברק אנוליק, מציין כי אין המדובר בפרסומים נקודתיים אלא בהתנהלות שיטתית ונרחבת אשר חוזרת על עצמה באמצעות אתר האינטרנט והאפליקציה אותה היא מפעילה. לטענתו מרבית הלקוחות לא היו רוכשים את המוצרים שיוחסו להם הסגולות האסורות, אילו היו מודעים לכך שהמדובר בייחוסים אסורים ומנוגדים לדין, וכי המוצרים לא עברו כל בקרה או בדיקה המאששת את הסגולות המיוחסות להם, או לכל הפחות לא היו משלמים את הסכומים אותם שילמו.

לדבריו, בקשתו זו נועדה בראש ובראשונה להפסיק מדיניות מטעה ומנוגדת לדין של אמאזון, מדיניות העלולות להיות לה השלכות חמורות ומסוכנות, וכן להביא לפיצוי חברי הקבוצה המיוצגת בגין נזקיהם הממוניים והבלתי ממוניים, אשר נגרמו להם עקב התנהלותה המפרה של אמזון המניבה לה רווחים כספיים משמעותיים-הן בגין רכישת המוצרים והן בגין נזק לא ממוני.

המבקש סבור כי בהתאם לדין הישראלי ולפסיקה העקבית, הסמכות לדון בהליך הנדון נתונה לבית המשפט בישראל, וכי הדין החל על ההליך הוא הדין הישראלי. זאת, לדבריו, מאחר שניסיונה של אמזון לכפות תניית ברירת דין המפנה לדיני מדינת וושינגטון בארה”ב, לצד תניית בוררות חובה, וויתור גורף על הזכות לנהל תביעה ייצוגית, הן תניות מקפחות מובהקות בחוזה אחיד צרכני שדינן להתבטל בהתאם להוראות חוק החוזים האחידים וההלכה הפסוקה.

אשר על כן הסמכות לדון בהליך האמור נתונה לבית המשפט בישראל, והדין החל על הסכסוך הוא הדין הישראלי.