קרב העובש והיין: חייט הצמרת תובע יותר מחצי מיליון ליש”ט על אוסף היין שניזוק / מאת ישראל גלעד

חייט הצמרת הגרמני המולטי-מיליונר, טום ריימר, מנהל בימים אלה מאבק משפטי יוצא דופן נגד חברת ההתקנות הבריטית International Food Services Equipment Ltd (IFSE) מקרוידון. ריימר תובע את החברה בסכום של יותר מ-550 אלף ליש”ט, בטענה כי מקררי יין פגומים שהתקינו בדירתו הובילו להיווצרות עובש שהרס את התוויות של אוסף היין הנדיר שלו, ובכך חתך משמעותית את שווי הבקבוקים בשוק האספנים.

טום ריימר הוא אספן יין נלהב ומומחה באופנה אישית. ריימר, חייט מפורסם מהמבורג, שעיצב בעבר חליפות עבור זמר האופרה לוצ’אנו פבארוטי, מחזיק באוסף כולל של כ-20 אלף בקבוקי יין מרחבי העולם.

במסגרת שיפוץ מקיף שערך בדירת היוקרה שלו בשכונת מרילבון בלונדון – נכס ששוויו מוערך בכ-8 מיליון ליש”ט – התקשר האדריכל של ריימר עם חברת IFSE. החברה, שמתמחה בדרך כלל בעיצוב מסעדות וחללי הסעדה מסחריים, נשכרה כדי לתכנן ולהתקין מערכת אחסון יין מקוררת בדירה.

במרץ 2021 הושלמה ההתקנה בעלות של כ-23 אלף ליש”ט. המערכת כללה דלתות הזזה מזכוכית, מעבים (קונדנסרים) חיצוניים ושלוש יחידות קירור: שתיים במטבח עם קיבולת ל-195 בקבוקים, ואחת ענקית בפטיו שנועדה לאחסן 1,188 בקבוקים.

במרכז התביעה, הנידונה בבית המשפט Central London County Court, עומד כשל תכנוני שלטענת ריימר גרם לאסון.

לפי כתב התביעה, דלתות המקררים הותקנו עם רווח של כסנטימטר אחד לכל אורכן. עורכי דינו של ריימר מסבירים כי הרווח הזה יצר תחלופה מתמדת של אוויר – אוויר קר ברח החוצה ואוויר חם מהדירה חדר פנימה.

תהליך זה הוביל לשרשרת בעיות:

• המערכת לא הצליחה לשמור על טמפרטורה יציבה של 12-13 מעלות צלזיוס, כפי שנדרש לאחסון יינות יוקרה.
• המעבים עבדו ללא הפסקה במטרה לפצות על בריחת הקור, דבר שגרם לרעש מוגבר, רטט והתחממות יתר.
• התנודות התכופות בטמפרטורה יצרו עיבוי (קונדנסציה) מאסיבי בתוך המקררים, שהתיישב על הבקבוקים. הרטיבות הובילה להתפתחות עובש אשר פירק והרס את התוויות של כ-1,500 בקבוקי יין. ריימר אף טוען כי חלק מהיינות “התקלקלו” בשל כך וטעמם נפגם.

מומחי יין קובעים כי יינות נדירים מאבדים אחוז ניכר מערכם אם התווית שלהם ניזוקה, שכן רוכשים בשוק האספנים מהססים לקחת סיכון כשהבקבוק נראה פגום. ריימר תובע כ-499,452 ליש”ט בגין ירידת הערך של האוסף, ועוד כ-50 אלף ליש”ט על עלויות, הפסדים והוצאות משפטיות.

חברת IFSE, מצידה, כופרת בהאשמות ומנהלת מאבק עיקש נגד התביעה. הגנת החברה נשענת על מספר טיעוני מפתח:

• החברה טוענת כי לא היא עיצבה את דלתות הזכוכית, וכי הרווח המדובר אינו סנטימטר אלא “רווח בעובי שערה” המקובל כסטנדרט עיצובי בתעשייה.
• לטענת החברה, הנזק נגרם כתוצאה ממעשיו של ריימר עצמו. הם טוענים כי שכניו התלוננו על הרעש שבקע מהמעבים, ובתגובה, ריימר נהג לכבות את מערכות הקירור. החברה מתעקשת שאילו המערכת הייתה נשארת פועלת ברציפות, רמות הלחות היו נשמרות באופן תקין ולא היה נגרם נזק לתוויות.
• נציגי החברה טוענים שאם היו יודעים מראש את שוויו העצום של אוסף היין שצפוי להיות מאוחסן, הם לא היו מסכימים לקחת את הפרויקט על עצמם כלל.

ריימר הכחיש את הטענה שכיבה את המקררים, אך אישר כי אכן נוצר רעש ורטט קיצוני – שלדבריו נבעו ישירות מכך שהמערכת עבדה שעות נוספות בגלל התכנון הלקוי ודליפת האוויר.

המשפט מתנהל בימים אלה בלונדון, והכרעת השופטים בו צפויה לקבוע את גבולות האחריות שבין חברות קבלניות וספקיות ציוד לבין לקוחות קצה, במיוחד כשמדובר באחסון של רכוש רגיש ובעל שווי כה רב.

המשפט עדיין מתנהל, ובסופו יכריע בית המשפט האם חברת ההתקנות אכן סיפקה ציוד פגום, או שמא פעולותיו של הלקוח הן שהובילו להריסתו של אוסף היין היקר.